לקראת ציון יובל למבצע אנטבה, ארכיון המדינה פתח לציבור אוסף נדיר של אלפי מסמכים היסטוריים, הכוללים פרוטוקולים, תמלילי שיחות ומסמכים מסווגים שהותרו לפרסום. החומר שנחשף מאפשר לראשונה לשחזר כמעט שעה אחר שעה את הדרך שבה התקבלו ההחלטות שהובילו למבצע החילוץ הניסי באוגנדה בקיץ תשל"ו.
מן המסמכים עולה כי הנהגת המדינה ניהלה מרתון חסר תקדים של דיונים והתייעצויות לאורך ימי המשבר. ראש הממשלה יצחק רבין הקים צוות מצומצם שניהל את האירוע וקיים לא פחות מ-18 ישיבות במהלך שבוע החטיפה. במקביל נערכו ישיבות ממשלה, דיונים בוועדת השרים לענייני ביטחון, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והתייעצויות ביטחוניות שוטפות. רבין אף הקפיד לעדכן את ראשי האופוזיציה ונפגש עם עורכי העיתונים, בבקשה להימנע מפרסומים שעלולים לסכן את החטופים או לפגוע במאמצי ההצלה.
אחד הממצאים הבולטים מפריך תפיסה רווחת שליוותה את סיפור המבצע במשך עשרות שנים. בניגוד לטענות שלפיהן המשא ומתן עם החוטפים שימש רק כהטעיה, הפרוטוקולים מלמדים כי הממשלה בחנה ברצינות רבה אפשרויות להסדר מדיני ואף שקלה שחרור אסירים במסגרת עסקה, כל עוד לא התגבשה חלופה צבאית מעשית.
עוד באתר:
לאחר שחרור רוב בני הערובה שאינם יהודים וישראלים ב-30 ביוני וב-1 ביולי, נותרו בשבי היהודים ואנשי צוות המטוס בלבד. ההתפתחות הזו הגבירה את תחושת הבידוד בירושלים וחיזקה את ההבנה כי ישראל תידרש להתמודד לבדה עם המשבר. גם רבין התייחס לכך במספר דיונים והבהיר את מורכבות המצב שנוצר.
באותם ימים עדיין לא שררה הסכמה מלאה במערכת הביטחון באשר ליכולת לבצע מבצע כה מורכב. מהמסמכים עולה כי גם ב-1 ביולי העריך הרמטכ"ל שצה"ל טרם ערוך למהלך צבאי באנטבה. רבין המשיך להעניק עדיפות לניסיונות המשא ומתן, וב-2 ביולי הבהיר כי אף שהוא תומך בהמשך ההכנות המבצעיות, יש לראות בהן מהלך משני כל עוד קיימת אפשרות להגיע להסדר שישיב את החטופים.
רגעי ההכרעה מתועדים גם הם בפרוטוקולים שנחשפו. בישיבת הממשלה שבה התקבלה ההחלטה הסופית תיאר שר הביטחון שמעון פרס את התוכנית כ"מבצע שצה"ל לא התנסה בשכמותו" ואף כ"ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מחוץ לגבולות המזרח התיכון". במקביל הזהיר רבין את השרים מפני המחיר האפשרי ואמר: "הממשלה צריכה לדעת שהיא מחליטה על מבצע עם מספר ניכר של נפגעים". לצד זאת הדגיש כי גם החלטה שלא לצאת לפעולה תהיה לגיטימית, אך המליץ לאשר את התוכנית.
בסיום הדיון התקבלה ההכרעה פה אחד. הממשלה אישרה את המבצע, ובתוך שעות המריאו מטוסי חיל האוויר לעבר אוגנדה. בליל 4 ביולי 1976 השלימו כוחות צה"ל – בחסדי שמים – את אחד ממבצעי החילוץ הנועזים והמוצלחים בתולדות המדינה.
חשיפת המסמכים החדשים מעניקה כעת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר שקיבלה ממשלת ישראל. מעבר לסיפור הגבורה המוכר, הם חושפים את עומק ההתלבטויות, האחריות הכבדה והדילמות שליוו את מקבלי ההחלטות עד לרגע שבו ניתן האור הירוק למבצע ששינה את פני ההיסטוריה.
