לאחר חודשים ארוכים שבהם הקרמלין הקפיד לשדר עוצמה ולמזער את הישגי אוקראינה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודה כי מתקפות הכטב"מים והטילים על יעדים בעומק המדינה גורמות לנזקים ממשיים. הדברים נאמרו בריאיון לעיתונאי הרוסי פאבל זרובין, בעיצומה של הסלמה במתקפות האוקראיניות נגד מתקני אנרגיה ותשתיות לוגיסטיות ברחבי רוסיה ובחצי האי קרים.
בריאיון אמר פוטין: "בכל הנוגע לתקיפות נגד תשתיות קריטיות בכלל, ותשתיות אנרגיה בפרט – כמובן שההתקפות הללו על מתקני התשתית שלנו מייצרות בעיות, זה ברור. נכון לעכשיו אנחנו מבחינים במחסור מסוים, אך הוא אינו קריטי". מדובר באחת ההתייחסויות הישירות ביותר של הנשיא הרוסי להשפעת המתקפות האוקראיניות על העורף הרוסי מאז תחילת המלחמה.
הודאתו מגיעה זמן קצר לאחר אחת ממתקפות הכטב"מים הרחבות ביותר שביצעה אוקראינה מאז הפלישה הרוסית ב-2022. לפי הדיווחים, הותקפו יעדים ב-12 מחוזות שונים ברוסיה ובחצי האי קרים, כאשר בקייב הצהירו כי מטרתם היא לנתק את קרים משטח רוסיה ולפגוע ביכולות האספקה והלוגיסטיקה של הצבא הרוסי. בעקבות התקיפות דווח על מצב חירום בקרים ועל עצירת מכירת דלק לאזרחים באזור.
עוד באתר:
לדברי פוטין, הקרמלין מתמקד כעת בשני יעדים מרכזיים: שיקום אספקת הדלק והרחבת מערך ההגנה האווירית. "המשימה הראשונה היא להגביר במהירות ובאופן משמעותי את הייצור של מערכות ההגנה האווירית הנחוצות ביותר", אמר. במקביל, על פי ניתוחים שפורסמו ברשת CBS ובהסתמך על נתוני משרד ההגנה האוקראיני, רוסיה מתמודדת עם שחיקה משמעותית במערכות היירוט מסוג S-300, בעוד אוקראינה טוענת כי השמידה מתחילת המלחמה 1,454 מערכות הגנה אווירית רוסיות, ובהן שבע מערכות בימים האחרונים בלבד.
למרות הפגיעה בעורף, פוטין דחה הצעה אוקראינית להפסקת אש הדדית על תקיפות ארוכות טווח. לדבריו: "ברור מדוע ההצעה הזו מועלת –-מכיוון שמתקפות הנגד שלנו בעומק השטח האוקראיני חזקות בהרבה, בעלות השפעה גדולה יותר ובאופן גלוי, הרסניות יותר. בהתחשב במחסור הקטסטרופלי שלהם בכוח אדם, הכוחות המזוינים של אוקראינה ככל הנראה מאמינים שזה יכול להיות חבל ההצלה שלהם. אבל הצלת משטר קייב אינה חלק מהתוכניות שלנו".
במקביל להתפתחויות בשדה הקרב, מתפרסמים גם נתונים המעידים על שחיקה אפשרית בעמדת הציבור הרוסי. לפי סקר שפורסם על ידי "המכון לחקר סכסוכים וניתוח של רוסיה", 81% מהמשיבים הביעו תמיכה בסיום המלחמה בהקדם. על רקע הלחץ הציבורי, הפגיעה בתשתיות והצורך להגדיל את ייצור מערכות ההגנה, נראה כי המלחמה עוברת לשלב שבו גם העורף הרוסי משלם מחיר הולך וגובר.
