לאחר דיון טעון שנמשך שעות, אישרה היום ועדת הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה לקריאה ראשונה. עשרה חברי כנסת תמכו בהצעה, בעוד ארבעה התנגדו לה. ההצעה, שעודכנה בהתאם להערות ועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
במהלך הדיון התעורר ויכוח נרחב סביב מטרת החוק והשלכותיו החוקתיות. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הסתייגה מהמשך קידום ההצעה בשלב זה ואמרה: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק". לדבריה, אם מטרת ההצעה נוגעת למקומו של הציבור החרדי בחברה הישראלית, יש צורך בדיון רחב יותר על מכלול הזכויות והחובות, וכי נוסח החוק הנוכחי אינו נותן מענה לשאלות שעלו.
מנגד, יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסי טייב, הבהיר כי מטרת החוק מוגדרת היטב. "ההיגיון החוקתי מוגדר היטב ואין בו עמימות. יש בו מעמד ערכי שנועד להגדיר תעודת זהות לעם הזה. ויש מעמד דקלרטיבי, להעניק לשופטים מטריה חוקתית בין ערך לימוד התורה לערכי יסוד אחרים", אמר במהלך הדיון.
עוד באתר:
גם ח"כ יצחק גולדקנופף, הסביר את הרקע לקידום החוק. "מטרת החוק להכיר בתורת ישראל שניתנה בהר סיני וכולנו מאמינים בה. איך יתכן שכאן בישראל, אחרי כל הצרות שעם ישראל עבר, יהודים עוצרים יהודים על לימוד תורה. למה אנחנו מבקשים את החוק הזה? כי קרה משהו במדינה. אנחנו לא רוצים להיות בצד השני, שללומד תורה יתנו עונש כאילו הוא גנב. הגענו למצב שלומדי התורה הם בתחתית קבלת העונשים."
גם ההשלכות האפשריות של החוק עמדו במרכז הדיון. ח"כ ולדימיר בליאק תהה האם להצעה יש משמעויות מעשיות, לרבות השלכות תקציביות. בתגובה דחה ח"כ משה גפני את הטענות והשיב: "על חוק יסוד אדם וחירותו ועל חוק יסוד חופש העיסוק מעולם לא שאלו האם יש השלכה תקציבית. השאלות האלה מכוונות למקום מסוים. החוק הזה לא יפגע בשום זכות והטבה לחיילים ולחיילי מילואים. החוק עוסק בערך לימוד התורה בלבד."
אישור ההצעה בוועדה מהווה שלב נוסף במסלול החקיקה, אולם כבר עתה ברור כי לקראת המשך הדיונים במליאת הכנסת ובוועדות צפויים ויכוחים נוספים סביב מעמדו של החוק, כאשר הייעוץ המשפטי יעשה ככל שביכולתו בכדי לפגוע בסיכוייו להיכנס לספר החוקים.
