דוח חריף שפרסם מבקר המדינה חושף שורת כשלים משמעותיים במערך השיקום של פצועי מלחמת חרבות ברזל ובמערך פינוי הנפגעים במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר. מהדוח עולה כי למרות מסירותם של הצוותים הרפואיים, מערכת הבריאות נכנסה למלחמה עם מחסור בתקנים במקצועות השיקום, ובהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, לצד תקינה מיושנת שלא עודכנה מאז שנת 2003. עד יולי 2025 אושפזו כ-1,660 פצועים בשיקום, כאשר כ-47% מהם הגיעו למרכז הרפואי שיבא, שם ירד ממוצע הטיפולים היומי לפחות מ-2.2 טיפולים למטופל. עוד נמצא כי שיבא הסב מחלקות פנימיות-גריאטריות למחלקות שיקום ללא אישור משרד הבריאות, תוך פגיעה במטופלים קשישים, בעוד משרד הבריאות ניהל את העומסים באמצעות קובצי אקסל בלבד וללא מערכת ממוחשבת או נתוני זמני המתנה.
הדוח מותח ביקורת גם על אגף השיקום במשרד הביטחון. לצד שבח למדיניות "שיקום תחילה", שהעניקה טיפול רפואי מהיר ומקדמות כספיות, מציין המבקר כי דחיית הוועדות הרפואיות יצרה חוסר ודאות ועיכבה קבלת זכויות. נכון למאי 2025 המתינו יותר מ-2,200 בקשות להכרה כנכי צה"ל במשך למעלה משנה – פי שלושה מהזמן המרבי שנקבע. כ-80% מהפצועים העידו כי היכרותם עם זכויותיהם היא "במידה בינונית ומטה", ונמצאו גם עיכובים של עשרות ימים בתשלומים לנכים ולספקים, לצד היעדר פיקוח על שירות "ליווי בתגמול", שעלותו בשנת 2024 הסתכמה בכ-309 מיליון שקלים.
מבקר המדינה המליץ לעדכן בדחיפות את תקני כוח האדם במקצועות השיקום, להשלים מערכת ממוחשבת לניהול עומסים, ולחייב את בתי החולים, צה"ל ומשרד הביטחון למסור לפצועים מידע מוקדם, מסודר ובכתב על כלל אפשרויות השיקום. בנוסף קרא המבקר לאגף השיקום להתחיל לזמן את הפצועים לוועדות רפואיות בהקדם, לצמצם את זמני ההמתנה, להפעיל מנגנון אקטיבי למיצוי זכויות ולקבוע יעדים מדידים לאיכות השירות. בשל פציעת בנו, חגי אנגלמן, בתחילת המלחמה, נמנע המבקר מלעסוק בפרק השיקום, והטיפול בו הועבר למנכ"ל משרדו, תא"ל (מיל') ישי וקנין.
עוד באתר:
הדוח בחן גם את פינוי הפצועים ב-7 באוקטובר ומצא ליקויים חמורים בתיאום בין הגופים. 49% מהפצועים פונו באופן עצמאי בידי אזרחים או כוחות ביטחון, בעוד הרשות העליונה לאשפוז התכנסה רק בשעה 14:00, לאחר שכבר הגיעו 501 פצועים לסורוקה ולברזילי. עד חצות הועברו לבתי חולים אחרים רק 21% מתוך 865 הפצועים שנקלטו בשני המרכזים, ובסך הכול כ-70% מכלל כ-1,340 הפצועים פונו לבתי החולים בדרום. המרכז הרפואי סורוקה לבדו קלט 624 פצועים. עוד עלה כי במשך שמונה שעות פעלו כוחות הפינוי ללא הנחיה מסודרת, ורק בשעה 14:30 התקבלה במד"א הוראה מאוגדת עזה לפינוי לנקודות חבירה.
המבקר הצביע גם על נתק טכנולוגי בין מד"א לצה"ל, כאשר במד"א טענו שמערכת "חמ"ל רפואה דיגיטלי" הופעלה במלואה, אך קציני הרפואה באוגדת עזה העידו שלא הכירו אותה ולא קיבלו באמצעותה נתוני מיקום של פצועים. בנוסף נמצא מחסור קריטי באמצעי פינוי: בבוקר המתקפה עמד לרשות מד"א אמבולנס ממוגן ירי אחד בלבד בגזרת העוטף, מתוך 24 אמבולנסים ממוגנים בארץ, ופעלו חמישה מסוקים אזרחיים בלבד – שלושה של מד"א ושניים של איחוד הצלה, כאשר הסדרת פעילות מסוקי איחוד הצלה הושלמה רק בפברואר 2025 בעקבות פסיקת בג"ץ.
הדוח מותח ביקורת גם על תפקוד החמ"ל הלאומי ועל היעדר תחקירים מסודרים במשרד הבריאות, בצה"ל ובמד"א. לפי המבקר, משרד הבריאות לא נערך כראוי להפעלת חמ"ל הבריאות הלאומי, שנפתח רק בשעה 08:39, והליקויים שנמצאו כבר הופיעו בדוחות קודמים בשנים 2007, 2014 ו-2019. מצה"ל נמסר בתגובה: **"צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה. תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות... צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים."
