דיון ממושך וסוער שהתקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת במסגרת הכנת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה לקריאה שנייה ושלישית, הציף מחדש את אחת הסוגיות הרגישות ביותר מאז מתקפת השבעה באוקטובר – עתידן של מיגוניות המוות הפזורות לאורך כביש 232. משפחות שכולות, שורדי הטבח, נציגי מועצת אשכול ואנשי הממשלה הציגו עמדות מנוגדות, אך בתום שעות ארוכות לא התקבלה הכרעה.
שרה, אמו של סאן יעקובוב שנרצח בטבח, התחננה שלא לפנות את המיגוניות ממקומן. "המיגונית זה הקבר של הילדים שלנו – אל תזיזו לנו את הקבר", זעקה. בהמשך הוסיפה: "שמעתי שאמרת לאחד ההורים שהילדים שלך לא צריכים לראות את אושוויץ כל יום. אני אומרת – הם כן יראו. יהרסו לי? אני אבנה. אני שמה פס. נשתטח שם מול הטרקטורים. נווה תרצה לא מפחיד אותי."
מנגד נשמעו גם קולות אחרים. דורון צמח, תושב קיבוץ בארי שניצל מהטבח במתחם יער רעים, סבר כי ריבוי אתרי ההנצחה לאורך הכביש אינו מכבד את זכר הנרצחים. לדבריו, במצבם הנוכחי האתרים הפזורים מהווים מפגע ואינם מעניקים לנופלים את ההנצחה הראויה, ולכן יש לבחון חלופות מסודרות ומכובדות יותר.
עוד באתר:
ראשת מועצת אשכול, מיכל עוזיהו, הדגישה כי אין כל רצון למחוק את הזיכרון או לפגוע במשפחות. "אנחנו באותו צד של כאב. אין לנו שום כוונה למחוק או לטשטש, אנחנו מחויבים לזיכרון. אנחנו צריכים בנחת לשבת ולחשוב איך משמרים את המיגוניות, דורות קדימה. הכול ייעשה בחשיבה משותפת", אמרה במהלך הדיון.
גם שר המורשת עמיחי אליהו הביע תמיכה בשימור המיגוניות במיקומן המקורי. לדבריו, "ברור שהתפיסה של שימור במקום המקורי היא תפיסה שבעיניי אין עוררין עליה, כמו שאני לא יכול להעביר את הכותל המערבי לת"א ולצפות שירגישו כלפיו כאילו זה הכותל. צריך למצוא פתרונות יצירתיים, וגם אם זה יעלה למדינת ישראל הרבה כסף, הזיכרון שלנו שווה יותר מהכסף שצריך לצאת על זה." הוא הוסיף כי משרדו אינו מסכים בשלב זה להצעת התקציב הקיימת, משום שלדבריו אינה מספיקה למיזם ההנצחה.
ממלא מקום יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, הבהיר כי אינו מתכוון למהר בקבלת החלטה בנושא. "קשה לי להיות האדם שיכריע בנושא העתקת המיגוניות. זאת החלטה רגישה וכואבת שלא לוקחים אותה כלאחר יד. כל פעולה צריכה להיעשות מתוך ראייה לאומית רחבה. אני רוצה להתייעץ עם שאר חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה כדי להגיע להבנות רחבות ככל האפשר." בעקבות הדברים הוחלט לקיים דיון נוסף לאחר שמשרדי הממשלה יגבשו נוסח מוסכם.
לצד המחלוקת סביב המיגוניות, עסקה הוועדה גם בהקמת מוזיאון וארכיון לאומי להנצחת אירועי השבעה באוקטובר. נציגי איגוד המוזיאונים ביקשו לעגן בחוק סטנדרטים מקצועיים מחייבים, בעוד משרד התרבות המליץ על ליווי מקצועי כבר בשלבי ההקמה. במקביל הובהר כי חומרים רשמיים של המדינה ינוהלו באמצעות ארכיון המדינה, בעוד משפחות יוכלו לבחור היכן להפקיד חומרים פרטיים שברשותן.
הדיון עסק גם בתקצוב רשות ההנצחה שתוקם בנגב המערבי. נציגי הממשלה ציינו כי בהחלטת הממשלה הוקצו למיזם כ-130 מיליון שקלים, ולאחר קיצוצים נותרו כ-100 מיליון שקלים המיועדים להקמת תאגיד ההנצחה הלאומי. ועדת החינוך ממשיכה לקדם את הצעת החוק, שבמסגרתה ייקבע יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה, ותוקם רשות ייעודית שתאגד אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיתעדו את אירועי השבעה באוקטובר לדורות הבאים.
