סוגיית השטחים הפתוחים בירושלים עמדה במוקד דיון מיוחד שנערך בשדולת ירושלים בכנסת ביוזמת תנועת רגבים. חברי כנסת, אנשי מקצוע, נציגי ארגונים ואנשי תקשורת השתתפו במפגש, שבמהלכו הוצגו לראשונה ממצאי מחקר מקיף העוסק בהיקף הבנייה הבלתי חוקית הערבית בעיר ובהשלכותיה על עתיד השטחים הפתוחים. המשתתפים הדגישו כי מדובר בנושא בעל משמעות לאומית החורג מגבולות הרשות המקומית.
על פי המחקר, הבנייה הבלתי חוקית משתרעת על פני 3,503 דונם בשטחים הפתוחים במזרח ירושלים, לעומת 18 דונם בלבד במערב העיר. עוד עולה כי קצב האכיפה הנוכחי, העומד על 67 מבנים בשנה בכל מזרח ירושלים, אינו מדביק את קצב הבנייה החדשה, שמגיע בשטחים הפתוחים בלבד לממוצע של 104 מבנים מדי שנה. אברהם בנימין, סמנכ"ל המדיניות בתנועת רגבים, אמר כי "המצב כפי שעולה במחקר הוא כל כך מורכב שהמענה שלו גם כן חייב להיות מורכב; רק שילוב של אכיפה משמעותית, קידום תכנון והסדרת המרחב ופיתוח אקטיבי של המרחב הפתוח, יביא לשינוי."
בדיון נשמעו גם טענות על הקשיים המעשיים באכיפת החוק. סגן ראש עיריית ירושלים, אריה קינג, טען כי "הבניה הבלתי חוקית והבלתי מוסברת עולה כמיליארד ש"ח בשנה. אם היו לוקחים רק עשירית מזה ובונים מערך אכיפה ותכנון ראויים, התמונה הייתה נראית אחרת." ענבר וייס, סגנית מהנדס העיר ירושלים, תיארה את האתגרים בשטח ואמרה: "אנחנו כדי להיכנס לכפר עקב צריכים ליווי צבאי, אין דבר כזה בארץ וזה הופך את הפעולות למורכבות ויקרות, וגם למערכת הבטחון יש פחות קשב במלחמה." היא הוסיפה: "איפה כל הארגונים שכאילו אכפת להם מירושלים ומהערבים? למה רק חובשי כיפה פה? איפה אנשי יש עתיד?"
עוד באתר:
אלדד רבינוביץ, חבר מועצת עיריית ירושלים, קרא להרחיב את מעגל האחריות ואמר: "זה לא יכול להיות רק על העירייה, זה ארוע לאומי שצריך התגייסות לאומית." גם מנכ"ל רגבים, מאיר דויטש, מתח ביקורת על היקף ההשתתפות בדיון וציין: "כואב לומר שאם הדיון היה על הנגב או על יו"ש, האולם היה מפוצץ בארגונים וחברי כנסת מימין ומשמאל. דווקא בנושא ירושלים, ההשתתפות של חברי הכנסת והארגונים דלילה ביותר. המחויבות שלנו היא לדאוג לכך שחברי הכנסת מכל הסיעות יראו בירושלים כדבר שלא ניתן לדלג עליו."
בסיום הדיון עלתה קריאה להגברת המעורבות של הממשלה ושל כלל הגורמים הציבוריים בשמירה על השטחים הפתוחים בירושלים. המשתתפים הזהירו כי ללא שילוב בין אכיפה, תכנון ופיתוח ארוך טווח, יימשך תהליך הפגיעה במרחבים הפתוחים, באופן שעלול להשפיע על עתידה של העיר ועל יכולתה לשמר את אופייה ואת עתודות הקרקע שלה לדורות הבאים.
