חופשת הקיץ מביאה איתה לא מעט אתגרים להורים. בזמן שיש משפחות שנוסעות לנופשים, בתי מלון או חו"ל, יש בתים שבהם הדבר אינו אפשרי – מסיבות כלכליות, רפואיות, תעסוקתיות או משפחתיות. הילדים רואים, שומעים, משווים ושואלים: למה כולם נוסעים ואנחנו לא?
בתוכנית "עניין משפחתי" בהגשת רחל פסטג ב"קול חי", שוחחה פסטג עם חנה טובה פרלמן, מטפלת ומנחת סדנאות באמצעות פסיכודרמה, על הדרך הנכונה להתמודד עם קנאה של ילדים בחופשת הקיץ – ובעיקר על האחריות של ההורים לאווירה בבית.
פרלמן פתחה בקריאה חשובה לגננות ולמורות לקראת תחילת שנת הלימודים: לא לפתוח את השנה בסבב הקבוע שבו כל ילד מספר איפה בילה בחופש הגדול. לדבריה, זו שאלה שעלולה להכאיב לילדים שלא יצאו לנופש או לא חוו חוויות נוצצות כמו חבריהם. במקום זאת, היא הציעה לשאול שאלות אחרות, כמו מה הילד למד על עצמו במהלך החופש.
עוד באתר:
פרלמן שיתפה מניסיונה האישי כמי שגדלה בבית שלא היו בו אמצעים כלכליים רבים, אך הייתה בו אווירה טובה ומכובדת. היא סיפרה כי אמה, רחל בולטון, הקפידה להביא פרחים הביתה גם בתקופות של קושי, כדי שהבית יישאר יפה ושמח. "היינו עניים, אבל לא הייתה בבית אווירה של מסכנות", אמרה.
לדבריה, ההבדל הגדול הוא בין מצב כלכלי נתון לבין אווירה של קורבנות. אפשר לומר לילד בכנות שזה באמת לא נעים לראות חבר שטס לחו"ל כשאצלנו זה לא מתאפשר, אך אסור להישאר במקום של מסכנות. במקום זאת, ההורה צריך לשדר: זה המצב, אבל בואו נראה מה כן אפשר לעשות יחד.
פרלמן הזכירה כי פעמים רבות אנחנו משווים את "חלון הראווה" של אחרים ל"מאחורי הקלעים" שלנו. אנחנו רואים תמונות יפות וחוויות נוצצות, אך איננו יודעים מה באמת מתרחש שם. לכן, לדבריה, חשוב ללמד את הילדים להתבונן בטוב שיש בבית שלהם ולא רק במה שחסר.
במהלך השיחה הציעה פרלמן שורה של רעיונות פשוטים וזולים לחוויות משפחתיות: פיקניק שכל אחד מביא אליו משהו, יום יצירה לקישוטים לסוכה, יום אפייה, הכנת פתקים לחיילים, נסיעה ברכבת עם עצירות בדרך, הליכה משותפת למעיין או ביקור אצל סבתא. לדבריה, לא העלות היא שיוצרת את החוויה, אלא האווירה.
היא סיפרה כי בעבר יצאה עם ילדיה להליכה ארוכה למעיין סמוך, משום שבאותו יום לא היה לה כסף לדלק. הילדים זכרו זאת כיום כיף מיוחד, בלי לדעת מה עמד מאחורי הבחירה ללכת ברגל. "ילדים לא זוכרים אירועים, הם זוכרים את החוויה", אמרה.
פסטג הדגישה כי הרבה תלוי במסר שההורים משדרים לילדים: האם הם מתמקדים במה שאין, או במה שכן אפשר לעשות. לדבריה, גם חופשות נוצצות אינן תמיד פשוטות כפי שהן נראות מבחוץ, ובסופו של דבר הילדים קולטים בעיקר את התחושה בבית.
לקראת סיום הציעה פרלמן רעיון מעשי נוסף: להכין בבית "קופסת משעמם לי". הילדים עצמם כותבים פתקים עם רעיונות לפעילות – לקרוא ספר, להתקשר לחבר, להזמין חברים, לצייר, ליצור או לצאת להליכה – ובכל פעם שמישהו אומר שמשעמם לו, הוא שולף פתק ופועל לפיו.
המסר המרכזי של השיחה היה פשוט: לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה חופשה יקרה, אבל כל בית יכול לבחור איזו אווירה תהיה בו. במקום להרגיש חסרים מול התמונות של אחרים, אפשר ליצור יחד חוויות קטנות, חמות ומשמעותיות – כאלה שהילדים יזכרו לשנים.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
