ימי בין המצרים נתפסים לפעמים כשלושה שבועות של מנהגי אבלות, הגבלות ואיסורים. אך בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי", ביקשה הרבנית אהובה ארד להעמיק את המבט על התקופה, ולהציג אותה כזמן של קרבת השם, תשובה והתעוררות פנימית.
הרבנית ארד פתחה בהתבוננות על עצם האווירה בימים הללו. לדבריה, גם הבריאה עצמה מדברת אל האדם, ומי שמקשיב יכול להרגיש כיצד הקב"ה מעורר אותו. "אם אדם יקשיב לבריאה, הוא יכול להרגיש את הקדוש ברוך הוא", אמרה.
כדי להמחיש את כוחם של מעשים קטנים, סיפרה הרבנית סיפור על יהודי שביקש לתת צדקה בבית הכנסת, אך לא מצא בכיסו כסף אלא מטבע שוקולד שנשאר לו משבת חתן. הגבאי סימן לו לשים את המטבע בקופת הצדקה. כעבור זמן קצר התברר כי אותו מטבע הציל חיים: אחד המתפללים, שסבל מסוכרת, עבר נפילת סוכר קשה, ובדיוק אז לא היה סוכר במטבח בית הכנסת. הגבאי נזכר במטבע השוקולד, פתח את הקופה ונתן לו אותו עד להגעת אנשי ההצלה.
עוד באתר:
"מעשה קטן יכול לפתוח שערי שמים", אמרה הרבנית. "אני קוראת לזה מטבע שוקולד. משהו שנראה קטן, אבל יכול להציל חיים – גם בגשמיות וגם ברוחניות".
לדבריה, ימי בין המצרים נקראים כך משום שמתוך המיצר האדם נדרש לצעוק אל השם, אך אין מדובר בצעקה של ייאוש אלא בצעקה של קשר. "הקב"ה אומר לנו: אל תשכחו אותי. לכם יש את הבתים שלכם, אבל אל תשכחו אותי. כמו שלכם צר, גם לי בשמים צר, גם לי כואב, גם אני בוכה איתכם".
הרבנית הדגישה כי הקב"ה אינו משאיר את האדם לבד בתוך הקושי. "לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו עוברים דברים לבד. זה לא נכון. הקב"ה עובר איתנו את כל המסעות, את כל הקשיים שיש לכל אחד מאיתנו", אמרה.
בהמשך התייחסה לאסונות הקשים שפוקדים את הציבור, ואמרה כי יש דברים שאין בכוח האדם להבין, אלא רק ללכת בהם עם אמונה פשוטה. "יש ללכת עם הקדוש ברוך הוא בפשטות", אמרה. "הימים האלה הם ימים של תשובה".
הרבנית ארד הזכירה גם את ראשי התיבות הידועים של חודש תמוז: "זמני תשובה ממשמשים ובאים", והדגישה כי כבר עכשיו, בעומק הקיץ, האדם מתחיל להתכונן לאלול ולימים הנוראים. לדבריה, דווקא משום שמדובר בתקופה מאתגרת, יש בה קריאה להתחזקות בצניעות, בדיבור, במעשים וביחס לזולת.
כדוגמה אישית סיפרה הרבנית כי קיבלה על עצמה בימים אלו קבלה קטנה בבית: להיענות לבעלה כבר בפעם הראשונה שהוא קורא לה. "לקחתי על עצמי לא לתת לו לקרוא לי יותר מפעם אחת", סיפרה. "זו קבלה קטנה של בין המצרים".
פסטג ציינה כי יש בכך עידוד גדול, משום שלא תמיד נדרש מהאדם "להפוך עולמות". לפעמים די במילה טובה, ביחס נכון, במבט נוסף על מי שנמצא לידנו. הרבנית השיבה כי בדיוק זו העבודה של הימים הללו: לפתוח את הלב, לשים לב לסביבה ולעשות מעשים קטנים של בניין.
לקראת סיום הדגישה הרבנית כי עם ישראל אינו מתייאש מהפורענות. גם הכאב, לדבריה, הוא חלק מתהליך שמוביל לגאולה. "אנחנו לא מתייאשים מהפורענות, מה פתאום. זו רק דרך לגאולה", אמרה. "זה שביל של כור היתוך כדי לראות את האור זורח".
המסר המרכזי של השיחה היה כי ימי בין המצרים אינם רק זמן של צמצום ואבל, אלא הזדמנות להתעוררות: להרים עיניים לשמים, להתחזק בקבלות קטנות, להרגיש את צער השכינה – ולבנות עוד לבנה בבית המקדש הפרטי והכללי של עם ישראל.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
