פינת כלכלה והלכה: בתוכנית "המוקד הציבורי" ב'קול חי', התייחס הרב שלמה אישון, ראש מכון כתר לכלכלה על פי התורה, למקרה של רוכשת דירה שטענה כי שילמה את מלוא התמורה, אך הנכס לא נרשם על שמה ובינתיים הוטלו עליו עיקולים בגין חובות המוכרים.
בתשובה לשאלה מי נושא באחריות במצב שבו עורך הדין לא השלים את רישום הזכויות, הדגיש הרב אישון כי אינו מתייחס למקרה הספציפי, אך הציג את העיקרון ההלכתי. לדבריו, כאשר עורך דין מקבל שכר עבור טיפול בהעברת הזכויות ובדאגה לכך שהנכס יהיה נקי משעבודים ועיקולים, מוטלת עליו האחריות לבצע את המשימה במלואה.
"הוא חייב למלא את תפקידו כראוי", אמר הרב אישון. "אם מתברר שהוטלו שעבודים, אפשר לדמות אותו לשומר שכר. שומר שכר שהתרשל בשמירתו חייב לשלם. בעצם הוא שומר על הנכס ומקבל תשלום כדי לבצע את מה שהוא צריך לעשות".
עוד באתר:
בהמשך נשאל האם, באופן עקרוני, ניתן לתבוע מעורך הדין את מלוא הנזק שנגרם כתוצאה מהתרשלותו. הרב השיב כי אם יוכח שהנזק נגרם בשל אי־ביצוע תפקידו כנדרש, קיימת אחריות הלכתית. "אם נגרם נזק כתוצאה מכך שעורך הדין התרשל בתפקידו, וזה ודאי חלק מרכזי מתפקידו – לדאוג לכך שהדירה תהיה ראויה לרישום על שם הלקוח ללא שעבודים – אפשר לתבוע אותו על מלוא הנזק, משום שהוא עובד בתשלום, כדין שומר שכר שפשע או התרשל בשמירתו".
במהלך השיחה עלתה גם סוגיית "שיעבודא דרבי נתן", שלפיה כאשר אדם חייב כסף לאדם אחר, וזה האחרון חייב לצד שלישי, במקרים מסוימים רשאי הנושה האחרון להיפרע ישירות מהחייב הראשון. הרב אישון אישר כי עיקרון זה קיים בהלכה, אך הדגיש כי במצבים מסוג זה מוטלת על הגורם המטפל בעסקה האחריות לדאוג להסדרת הדברים באופן תקין, כדי למנוע פגיעה ברוכש.
האזינו לפינת 'כלכלה ולהלכה' המלאה בתכנית 'המוקד הציבורי' ב'קול חי':
