חלק מהשלב העליון של רקטת Falcon 9 מתוצרת חברת SpaceX צפוי להתרסק ביום רביעי על פני הירח, לאחר שנסחף בחלל במשך יותר משנה מאז שיגורו. לפי ההערכות, מדובר בגוף שאורכו כ־14.5 מטרים ומשקלו כ־4.9 טונות, שיפגע בקרקע במהירות של כ־8,700 קמ"ש.
הרקטה שוגרה בינואר 2025 במסגרת משימה שנשאה שתי נחתות ירח ומכשירים מדעיים. לאחר שהשלב העליון השלים את תפקידו, הוא נותר במסלול בחלל. בהמשך השפעת כוח הכבידה של הירח הובילה אותו למסלול התנגשות שנחשב כעת בלתי נמנע.
מומחה החלל ביל גריי, שפיתח את תוכנת Project Pluto למעקב אחר עצמים בחלל, העריך כי הפגיעה תשחרר אנרגיה המקבילה לכשלושה טונות של חומר נפץ מסוג TNT. לדבריו, ההתנגשות עשויה ליצור על פני הירח מכתש חדש בקוטר של כ־17 מטרים.
עוד באתר:
"זה לא מהווה שום סכנה לאף אחד", הבהיר גריי, אך הוסיף כי האירוע מדגיש "חוסר זהירות מסוים באופן שבו נפטרים משאריות ציוד חלל". לפי הדיווח, ב־SpaceX לא תכננו שהשלב העליון יתרסק על הירח, והפגיעה הצפויה היא תוצאה של מסלולו לאחר השלמת המשימה.
ד"ר אד בלומר, אסטרונום במצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ', הרגיע כי אין חשש לנזק משמעותי לירח. לדבריו, אף שמדובר בעצם גדול שנע במהירות גבוהה, הוא אינו צפוי לגרום לפגיעה חריגה ביחס למכות שספגו פני הירח לאורך השנים.
פני הירח מכוסים באינספור מכתשים שנוצרו מפגיעות מטאוריטים וסלעי חלל. בניגוד לכדור הארץ, לירח אין אטמוספרה או פעילות גיאולוגית משמעותית שמוחקות את סימני הפגיעות, ולכן המכתש החדש עשוי להישאר על פניו במשך זמן רב.
המומחים מעריכים כי יהיה קשה לצפות ברגע ההתנגשות עצמו, גם באמצעות טלסקופים מקצועיים. עם זאת, ייתכן שמערכות תצפית רגישות יצליחו לקלוט הבזק אור קצר או ענן אבק שיעלה מעל אתר הפגיעה.
הסיכוי הטוב ביותר לצפייה באירוע צפוי להיות ממזרח ארצות הברית, קנדה וחלקים מדרום אמריקה, בעוד שבאירופה האפשרות לראות את הפגיעה תהיה נמוכה יותר. בנאס"א נערכים לצלם את אתר ההתרסקות באמצעות מקפת הסיור הירחית, שתעבור מעל האזור בימים שלאחר מכן.
המדענים מקווים לתעד את המכתש החדש ולבחון את השפעת ההתנגשות על הקרקע הירחית. זו אינה הפעם הראשונה שבה פסולת חלל מתרסקת על הירח: בשנת 2022 פגע בו שלב של רקטה סינית ויצר מכתש כפול, ובשנת 2009 רוסקה עליו החללית LCROSS של נאס"א במסגרת ניסוי מדעי מתוכנן.
האירוע ממחיש את האתגר הגובר של פסולת החלל. כיום ניתן לעקוב אחר עשרות אלפי עצמים המקיפים את כדור הארץ, לצד מיליוני שברים קטנים יותר, ומספרם ממשיך לעלות ככל שקצב השיגורים לחלל גדל.
