מסמכים של ארגון הטרור חמאס שנתפסו בידי כוחות צה"ל ברצועת עזה שופכים אור על מאמץ שנמשך שנים להקים בלבנון תשתית צבאית שתאפשר לארגון לפתוח חזית נוספת נגד ישראל. הפרטים עולים ממחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, שבחן את מסמכי השלל והתחקה אחר התפתחות הפעילות של חמאס בזירה הלבנונית, כך על פי הדיווח בתאגיד השידור 'כאן'.
מהמסמכים עולה כי כבר בשנת 2012 התקיימו דיונים בין בכירים בחמאס לבין מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה, רב המרצחים חסן נסראללה, ונציג של כוח קודס האיראני סביב הקמת כוח צבאי בלבנון. עם השנים התוכנית הלכה והתרחבה וכללה הקמת חוליות מבצעיות, יכולות לשיגור רקטות, רכש וייצור אמצעי לחימה ואף היערכות לאפשרות של חדירת מחבלים משטח לבנון לתוך ישראל.
במהלך מבצע "שומר חומות" בשנת 2021 הגיעה התשתית, לפי המחקר, לרמה מבצעית. חמאס שיגר באותה תקופה רקטות משטח לבנון לאחר שקיבל את אישור חיזבאללה, ובמקביל פעל בביירות חמ"ל שבו השתתפו גורמים מחמאס, חיזבאללה ואיראן. בכך הפכה הפעילות שנבנתה במשך שנים מתוכנית על הנייר למערך שהיה מסוגל לקחת חלק בפועל בעימות עם ישראל.
עוד באתר:
לאחר "שומר חומות" פעל מנהיג חמאס, רב המרצחים יחיא סינוואר, להגדלת הכוח ולהרחבת יכולותיו. מסמכים משנת 2022 מצביעים על שאיפה להגיע לכ-2,000 לוחמים בלבנון. בין המשימות שנועדו לכוח הייתה האפשרות לשמש כוח חלוץ לצד כוח רדואן של חיזבאללה ולבצע חדירות לשטח ישראל. היעד השאפתני אמנם לא הושג במלואו, אולם התשתית הצבאית המשיכה להתקיים ולהתפתח.
לאחר מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, השתלבה הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון בלחימה לצד חיזבאללה. על פי המחקר, חמאס קיבל אחריות על 13 תקיפות שבוצעו נגד צפון ישראל. שורשי שיתוף הפעולה עמוקים בהרבה: נקודת מפנה מרכזית נרשמה כבר ב-1992, כאשר 415 פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי גורשו למרג' א-זהור, שם התחזקו קשריהם עם חיזבאללה, איראן והאוכלוסייה הפלסטינית במחנות הפליטים בלבנון.
לממצאים עשויה להיות משמעות גם לנוכח הדיון על פירוק ארגונים חמושים בלבנון מנשקם. אם ממשלת לבנון תחיל מהלך כזה גם על חמאס, הדבר עשוי לפגוע לא רק ביכולת הצבאית שהארגון בנה מול ישראל, אלא גם במוקדי הכוח שלו בתוך מחנות הפליטים הפלסטיניים. צעד כזה עשוי להשפיע על מעמד חמאס בזירה הפלסטינית בלבנון ועל מאזן הכוחות שלו מול פתח ואש"ף.
