רשמת ההוצאה לפועל בלשכת תל אביב, אפרת אידר ינון, קבעה כי עורך דין שהיה בעל דירה בבניין שבו הצטבר חוב לוועד הבית יחויב בדמי הוועד שהיה עליו לשלם בתקופה שבה עמד נגדו צו עיקול בתוקף. הרשמת קבעה כי הוא לא פעל בהתאם להוראות הצו ולא הציג "הצדק סביר" למחדליו.
ההליך החל לאחר שזוכה פתח תיק הוצאה לפועל נגד ועד הבית בגין שטר. לאחר שהחייבת לא הגישה התנגדות במועד, החל הזוכה לנקוט הליכי גבייה, ובין היתר הוטל עיקול אצל צד שלישי – עורך דין שהיה בעל דירה בבניין בתל אביב.
מההחלטה עולה כי צו העיקול הומצא לעורך הדין ביום 25 בדצמבר 2024. למרות זאת, הוא לא מסר תשובה ללשכת ההוצאה לפועל, לא פעל בהתאם להחלטות שניתנו בהמשך וגם לא העביר לבא כוח הזוכה את פרטי השוכרים בדירה, אף שהתבקש לעשות זאת במפורש.
עוד באתר:
בחקירתו טען עורך הדין כי סבר שאינו נדרש להשיב לצו משום שלא החזיק בכספי החייבת. הרשמת דחתה את הטענה והבהירה כי עצם קבלת צו עיקול מטילה על הצד השלישי חובה למסור תשובה, וכי הוא אינו רשאי להחליט בעצמו שאין בידיו נכס מעוקל ובכך לפטור את עצמו מהתייחסות לצו.
גם הטענה שלפיה השוכרים הם שהיו אמורים לשלם את דמי ועד הבית מכוח הסכם השכירות לא התקבלה. הרשמת קבעה כי טענה כזו הייתה צריכה להיטען במסגרת תשובה מסודרת לצו, בצירוף מסמכים מתאימים. בפועל, הסכם שכירות או אסמכתא אחרת לא הוצגו.
בהחלטה הודגש כי צד שלישי שמקבל לידיו צו עיקול הופך לחלק מההליך ונדרש לשתף פעולה עם הוראות לשכת ההוצאה לפועל. הרשמת כתבה כי "התנהלות עורך דין אינה עומדת באמת המידה האובייקטיבית של התנהגות תקינה ומקובלת המצופה מצד שלישי שקיבל לידיו צו עיקול". עוד הוסיפה כי הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שמדובר בעורך דין, "אשר חזקה עליו כי הוא מודע למשמעותו של צו שיפוטי ולחובה לפעול בהתאם להוראותיו".
בהתאם לכך נקבע כי מתקיימים התנאים לחיוב הצד השלישי לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל. הוא יחויב בדמי ועד הבית שהיה עליו לשלם מהיום שבו קיבל את צו העיקול, 25 בדצמבר 2024, ועד למכירת הדירה בינואר 2026, בכפוף לגובה החוב ולהוראות הדין. הסכום הסופי ייקבע בהחלטה משלימה לאחר שהזוכה יגיש אסמכתאות ותחשיב מפורט.
בנוסף חויב עורך הדין בהוצאות ובשכר טרחה בסכום כולל של 4,500 שקלים, בשל התנהלותו והצורך בניהול הליכים נוספים לבירור הבקשה.
