בתוכנית 'שעתיים לשבת' עם מני גירא שוורץ ב'קול חי מיוזיק' הובא ווארט לפרשת כי תצא. הפסוק אומר: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נידחים והתעלמת מהם", ומיד ממשיכה התורה: "השב תשיבם לאחיך". ידועים דברי הגמרא על פסוק זה, שמסבירה כי אין לאדם להתעלם מאבידה שהוא רואה, אלא עליו לפעול להשיבה לבעליה.
ה"אור החיים" מבאר כי מצוות השבת אבדה אינה מתייחסת רק לחפצים ולדברים גשמיים, אלא ניתן לקיים אותה גם בעניינים רוחניים. כאשר אדם רואה יהודי מבני ישראל שטועה בדרכו, אין להתעלם ממנו, אלא יש להשתדל להשיבו לדרך הנכונה. בכך מקבל הפסוק משמעות רחבה יותר: השבת אבידה היא לא רק להשיב רכוש שאבד, אלא גם לסייע ליהודי שאיבד את דרכו.
קירוב רחוקים גם באדם שאינו קרוב אליך
עוד באתר:
האמרי חיים מווז'ניץ אומר על הפסוק: "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו". כי התורה מדברת גם על מצב שבו האדם אינו קרוב לאותו יהודי, והוא אינו בטוח שהלה יקבל את דבריו. למרות זאת, אין בכך סיבה להימנע מהניסיון לקרב אותו ולסייע לו.
על פי הביאור, המילים "ואספתו אל תוך ביתך" מקבלות משמעות רוחנית: גם אם אותו אדם אינו קרוב אליך ואינך מרגיש שהוא מקבל את דבריך, אל תתייאש. יש להשתדל להביא אותו אל "ביתך" – בית של תורה וקדושה, ולקרבו בהדרגה.
הפסוק ממשיך ואומר: "והיה עמך". המילה "והיה" היא לשון שמחה, ומכאן שהדרך לקרב את אותו יהודי היא מתוך שמחה. לא להתייאש כאשר הדברים אינם מתקבלים מיד, אלא להכניס אותו, לקרב אותו וללוות אותו בדרך של תורה וקדושה מתוך שמחה.
האזינו לקטע המלא מהתוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
