בתוכנית 'שעתיים לשבת' עם מני גירא שוורץ הובא ווארט לפרשת כי תצא, על הפסוק: "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו". הבן איש חי מבאר כי השור הוא בהמה טהורה, והוא רומז ליוסף הצדיק, שעליו נאמר "בכור שורו הדר לו", ואילו החמור, שהוא בהמה טמאה, רומז לחומריות. מכאן נלמד שאין לחבר בין טוב לרע באופן שיוצר פשרה שלילית.
אדם אינו אמור לערב בין עבודת השם לבין הנהגות שאינן מתאימות לה. כך למשל, אדם שמקפיד להגיע לבית הכנסת או לבית המדרש, אך מבלה שם את זמנו בשיחה בטלה או בדיבורים במהלך התפילה, יוצר חיבור בין שני דברים מנוגדים. "פשרה לא עושים בין אדם לבין בוראו", ולכן יש להשתדל לעבוד את השם בדרך שלמה, בלי לערבב בין הטמא לבין הטהור.
חובת התפילה על הגאולה ועל המשיח
עוד באתר:
ביאור נוסף הובא בשם המור ושמש, שדרש את הפסוק כרמז לחובת התפילה על הגאולה העתידה. בגמרא במסכת סוכה מובא סדר הגאולה שבו עתידים להופיע משיח בן יוסף ולאחר מכן משיח בן דוד. יוסף הצדיק נרמז בשור, כמו שכתוב, "בכור שורו הדר לו", ואילו החמור רומז למשיח בן דוד, שעליו נאמר בנביא זכריה שיבוא "עני ורוכב על חמור". והמילים "לא תחרוש" נדרשות גם מלשון "אל תחרישו", כלומר אל תשתקו.
כלומר, התורה קוראת לאדם שלא לשתוק ולא להימנע ממעשים טובים ומתפילות על הגאולה. שבו יבואו משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, הרמוזים במילים שור וחמור שבפסוק.
האזינו לקטע המלא מהתוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
