נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מחדד את חובת בתי המשפט לתביעות קטנות להסביר לבעלי הדין באופן מלא את המשמעות של פסיקה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט – ולוודא שההסבר מתועד בפרוטוקול או בהקלטה הרשמית של הדיון.
ההחלטה ניתנה בעקבות תלונה של בעל דין שלא היה מיוצג בידי עורך דין. לדבריו, במהלך הדיון הציע הרשם לסיים את התיק בהסכמת הצדדים באמצעות סעיף 79א, כלומר במתן פסק דין על דרך הפשרה, ללא הנמקה וללא אפשרות ערעור. המתלונן ביקש להבין מה משמעות ההליך, אך לטענתו קיבל הסבר קצר בלבד שלפיו "לא ניתן לערער על כך".
המתלונן טען כי בשל היעדר הסבר מספק, ומתוך כך שלא הבין את מלוא ההשלכות, הסכמתו להליך לא הייתה "מדעת". לדבריו, רק לאחר מכן הבין שפסק הדין יינתן ללא פירוט וללא נימוקים, בניגוד למה שסבר בעת שנתן את הסכמתו.
עוד באתר:
עוד טען המתלונן כי כאשר בדק לאחר מכן את פרוטוקול הדיון ואת ההקלטה הרשמית, גילה שחילופי הדברים בעניין סעיף 79א, שאלותיו וההסבר שניתן לו כלל לא תועדו.
הנציב קולה שב בהחלטתו על העמדה שקבע בהחלטות קודמות בנושא ניהול פרוטוקולים: האחריות לתיעוד הדיון מוטלת על בית המשפט. לדבריו, החובה הזו חשובה במיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות, שבו בעלי הדין אינם מיוצגים ברוב המקרים ולכן יש חשיבות יתרה לפרוטוקול מלא ככל האפשר.
עוד קבע הנציב כי כאשר בית המשפט מציע לצדדים להסכים לפסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, עליו לוודא שההסבר על משמעות ההליך מתועד בפרוטוקול. לא די, לדבריו, באמירה קצרה שלפיה "לא ניתן לערער". על הצדדים להבין גם שפסק הדין עשוי להינתן ללא נימוקים ושמדובר בוויתור משמעותי על אפשרויות משפטיות מסוימות.
למרות שהנציב ציין כי "מעיקר הדין" היה מקום להצדיק את התלונה, הוא החליט בשלב זה שלא לעשות כן. זאת משום שחוות דעת קודמת בנושא ניהול פרוטוקולים, לרבות בתביעות קטנות, פורסמה רק לאחרונה. לפיכך הסתפק בהערות העקרוניות ובהבהרה כי בכך ימוצה בירור התלונה.
