עד כמה הפירות והירקות שאנחנו אוכלים עומדים בדרישות הנוגעות לשאריות חומרי הדברה? נתונים חדשים של משרד החקלאות וביטחון המזון מצביעים על שיעור גבוה של עמידה בתקן. בסקר שנערך במהלך 2025 נמצאו 93.2% מהדגימות תקינות, וב-45.4% מכלל הדגימות לא אותרו שאריות חומרי הדברה כלל. בבדיקות נכללו כ-800 דוגמאות שנלקחו מ-68 גידולים שונים ברחבי ישראל.
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא מספר הגידולים שבהם לא התגלתה אפילו חריגה אחת: 41 מתוך 68. הרשימה כוללת אבוקדו, אבטיח, אגס, אננס, אפרסמון, ארטישוק, בטטה, בננה, בצל, ברוקולי, גזר, דלעת, חסה, חציל, כרוב, כרוב סיני, כרובית, כרפס/סלרי, לוף, ליצ'י, לפת, מלפפון, מנגו, סלק אדום, עגבנייה, עירית בצלית, פטריות, פיטאיה, פלפל, פפאיה, פרי הדר, צנון, צנונית, קולרבי, רוזמרין, שזיף, שסק, שקד, תירס, תמר ותפוח אדמה.
מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת אספו את הדגימות מהשדות, מבתי אריזה ומתחנות הפיקוח על תוצרת המיועדת לייצוא. מבחינה גיאוגרפית, 296 דגימות הגיעו מצפון הארץ, 232 מאזור המרכז, חדרה והשרון, 138 מהדרום ו-131 מהערבה. בחלוקה לסוגי התוצרת נבדקו 388 דגימות פירות, 239 דגימות של ירקות וגידולי שדה, 99 דגימות תבלינים ו-71 דגימות של פירות הדר.
עוד באתר:
שיעור החריגות הכולל בדוח הגיע ל-6.8%, אך במשרד מסבירים כי הנתון מושפע משינוי שבוצע השנה בשיטת הסקר. לראשונה נוספה בדיקה ייעודית ונרחבת של תבלינים טריים המיועדים לייצוא, שנדגמו בתחנות הפיקוח. מטרת המהלך הייתה לבדוק מראש את התאמת התוצרת הן לתקינה הישראלית והן לדרישות שוקי היעד, ובראשם האיחוד האירופי, כדי לזהות בעיות לפני המשלוח ולצמצם עיכובים ודחיות. כאשר בוחנים רק את הסקר השוטף של התוצרת המקומית, שיעור החריגות יורד לכ-3.5%.
במשרד החקלאות מסבירים כי חלק גדול מהמקרים שסווגו כחריגה אינו נובע בהכרח מכמות גבוהה של חומר הדברה. לעיתים מדובר בשימוש בתכשיר שאינו רשום ומאושר באופן רשמי עבור אותו גידול, גם כאשר נמצאה ממנו שארית זעירה בלבד. התופעה שכיחה במיוחד בתבלינים, המוגדרים גידולים בהיקף שימוש קטן. לפי הדוח, יותר מ-70% מהממצאים שסווגו כחריגים לפי הכללים בישראל כלל לא היו מוגדרים כחריגה אילו נבחנו לפי התקינה הנהוגה באיחוד האירופי.
סוג אחר של חריגה, שנמצא בשיעור נמוך בהרבה, נוגע לשימוש בתכשיר בניגוד להוראות התווית – למשל מינון גבוה מהמותר, מספר יישומים גדול מהמותר או קטיף התוצרת לפני סיום תקופת ההמתנה הנדרשת. מתוך 1,384 מקרי שימוש שאותרו בבדיקות, 26 בלבד, כ-2%, השתייכו לקטגוריה זו. במשרד מדגישים כי חריגה רגולטורית אינה מצביעה בהכרח על סכנה בריאותית, וכי הסיכון לבריאות נוגע בעיקר לחשיפה ממושכת לרמות החורגות מהמותר.
נתונים חיוביים נרשמו גם במסגרת מיזמי ההדברה האזוריים והארציים שמנהלים ותומכים השירותים להגנת הצומח ולביקורת. מתוך 163 דגימות של תוצרת חקלאית שנבדקו במסגרת המיזמים במהלך 2025, 158 – שהם 96.9% – נמצאו תקינות. במיזמים נעשה שימוש בין היתר בניטור מזיקים, לכידה המונית, סניטציה ותכשירי הדברה בעלי השפעה מופחתת, במטרה לצמצם את הצורך בחומרי הדברה ולשפר את ההתמודדות עם מזיקים. במקביל פועל המשרד להרחיב את מגוון התכשירים המאושרים לגידולים שבהם קיים כיום מבחר מצומצם.
מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון, שלומית ציוני, מסרה: "שמירה על בטיחות המזון היא אבן יסוד במערכת המזון של ישראל, והיא מתחילה כבר בשלב הייצור החקלאי. הסקר הארצי שאנו מבצעים מדי שנה מאפשר לנטר את שאריות חומרי ההדברה בתוצרת המקומית, לאתר חריגות, לקדם שימוש מושכל בתכשירי הדברה ולגבש פתרונות מקצועיים המבוססים על ידע מדעי. תוצאות הסקר לאורך השנים מראות מגמה ברורה של עלייה באחוז הדגימות העומדות בתקן. הדבר מעיד על מודעות גוברת בקרב החקלאים לשימוש נאות בתכשירי הדברה ושמירה על בריאות הציבור. חקלאות מקומית בטוחה ואיכותית חיונית לשמירה על בריאות הציבור והסביבה, לחיזוק אמון הצרכנים ולביטחון המזון של ישראל".
