בבריטניה הולך ומחריף משבר תעסוקה שפוגע בעיקר בצעירים ומעלה חשש להשלכות ארוכות טווח על דור שלם. לפי נתונים עדכניים, שיעור האבטלה בקרב צעירים במדינה הגיע לכ-16.2% – גבוה מהממוצע בגוש האירו, שעומד על 14.8%, וכמעט כפול מהשיעור בארצות הברית, שעומד על 8.5%. מדובר ברמה גבוהה אף מזו שנרשמה בשיא תקופת הקורונה.
הבעיה אינה מסתכמת רק בשיעור האבטלה. במקביל נרשמה ירידה חדה במספר המשרות המיועדות לעובדים חסרי ניסיון או בתחילת דרכם, כאשר לפי הנתונים מספר משרות הכניסה צנח כמעט במחצית במהלך העשור האחרון. המשמעות היא שצעירים רבים מתקשים לא רק למצוא עבודה, אלא בכלל לקבל את ההזדמנות הראשונה שממנה ניתן להתקדם בשוק התעסוקה.
החשש הגדול הוא מהשפעה שתלווה את אותם צעירים גם שנים רבות קדימה. מחקרים שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל" מצביעים על כך ששנת אבטלה אחת בגיל 22 עשויה להיות קשורה לשכר נמוך ב-13% עד 21% גם כעבור עשרים שנה. הסיבה היא שאבטלה בתחילת הקריירה מונעת רכישת ניסיון, הכשרה וקשרים מקצועיים – ומשאירה את העובד מאחור גם כאשר השוק מתאושש.
עוד באתר:
גם בצד המעסיקים מצביעים על שינוי משמעותי. בשנים האחרונות עלו בבריטניה עלויות ההעסקה בעקבות התייקרות תשלומי הביטוח הלאומי ושכר המינימום, בעוד הצמיחה הכלכלית נותרה חלשה. הענפים שנפגעו במיוחד הם אירוח, קמעונאות וסיעוד – תחומים שבהם צעירים נהגו בעבר למצוא את עבודתם הראשונה. עבור מעסיקים רבים, העסקת עובד מנוסה הפכה לאטרקטיבית יותר מהשקעה בהכשרת עובד צעיר.
לכך מצטרף גם תהליך האוטומציה. ככל שעלויות העבודה מטפסות, עסקים נוטים יותר להחליף חלק מהמשרות במערכות אוטומטיות, קופות בשירות עצמי וכלים מבוססי בינה מלאכותית. דווקא המשרות הפשוטות יחסית, ששימשו במשך שנים נקודת כניסה לצעירים ללא ניסיון, הן לעיתים הראשונות להיעלם.
המשבר מזכיר לבריטים תקופות קודמות שבהן דור צעיר נפגע קשות מהמצב הכלכלי, ובהן המיתון של תחילת שנות ה-80 והמשבר הפיננסי של 2008. הפעם מתווסף לכך גם שיעור גבוה של צעירים שאינם עובדים ואינם נמצאים במסגרת לימודים או הכשרה, כאשר בעיות בריאות הנפש הופכות לאחד הגורמים המרכזיים לחוסר הפעילות.
בממשלה וברשויות המקומיות מנסים כעת לצמצם את הפגיעה באמצעות חיזוק החינוך המקצועי והטכני והתאמתו לצורכי שוק העבודה. אחת ההצעות היא לשלב מסלולים מקצועיים כבר מגיל 14, תוך יצירת קשר הדוק יותר בין בתי הספר לבין מעסיקים בכל אזור. במקביל נבחנים גם צעדים לטיפול בחוסר פעילות הנובע ממצוקה נפשית והקלות לעסקים בענפים עתירי עובדים.
אלא שללא התאוששות רחבה יותר של הכלכלה הבריטית, החשש הוא שהצעירים ימשיכו להתחרות על מספר הולך וקטן של משרות התחלתיות. אם המגמה תימשך, המחיר לא יסתכם באבטלה של היום – אלא עלול להתבטא גם בשכר נמוך יותר, בפריון חלש ובהפסד כלכלי שילך עם הדור הזה עוד שנים רבות.
