המחיר הכלכלי של הכאוס בנתב"ג מתחיל להתברר: משרד האוצר מעריך כי הנזק הראשוני למשק כתוצאה מהשיבושים נאמד בכ-25 עד 30 מיליון שקל.
לפי האוצר, הנזק כולל אובדן זמן של הנוסעים, עלויות ישירות ותפעוליות לחברות התעופה, אובדן הכנסות לרשות שדות התעופה ולמפעילים בנמל, פגיעה במטענים ובשרשרת האספקה וכן נזק לתיירות ולמלונאות.
במשרד האוצר לא מסתפקים בחישוב הנזק ומפנים אצבע מאשימה גם למבנה הפעילות בנתב"ג. לטענתם, לצד הקיבולת המוגבלת של הנמל, אחת הבעיות המרכזיות היא העובדה שרש"ת פועלת כמונופול ובתוכה ועד עובדים חזק במיוחד, המחזיק בשליטה על כלל תפקידי התפעול ולכן, כלשון האוצר, מחזיק ב"שאלטר מוחלט".
עוד באתר:
באוצר מציינים גם את עלויות השכר הגבוהות ברשות. לפי הנתונים שמסר המשרד, עלויות השכר מגיעות לכ-60% מהוצאות רש"ת. לטענת האוצר, מצב זה מקשה על קידום תוכניות הפיתוח ועל שיפור השירות: "מצב כזה לא מאפשר את הפיתוח הנדרש ומהווה משקולת על היעילות ומתן השירות".
גם לאחר חזרת הפעילות נמשכות השלכות השיבושים על הנוסעים. דלפקי הצ'ק-אין שבו לפעול לאחר כשעתיים וחצי של הקפאה, אך לפי דיווח ב"כלכליסט", בחלק מחברות התעופה הודיעו לנוסעים כי ייתכן שהכבודה שלהם לא תספיק לעלות למטוס.
הסיבה היא העומס שנוצר במערך הכבודה והלו"ז הצפוף שנוצר בעקבות העיכובים. בחברות צפויים לנסות לשלוח מזוודות שלא הועמסו בטיסה הבאה, אך חלק מהנוסעים נאלצים כעת להחליט אם להמריא ללא הציוד האישי שלהם.
הבעיה משמעותית במיוחד עבור נוסעים שהפקידו במזוודות תרופות, מזון לתינוקות או ציוד חיוני אחר.
