מאחורי הקו התקיף שמציגה איראן כלפי ארצות הברית מסתתר מאבק שליטה עמוק בהרבה בתוך צמרת המשטר. לפי מידע שפורסם הערב (חמישי) בערוץ 14 ומיוחס לגורם המקורב למשמרות המהפכה, המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי אינו מקבל תמונה מלאה על מצבה הפנימי של המדינה, בעוד מוקדי הכוח הצבאיים סביב אחמד וחידי מנהלים בפועל חלק משמעותי מההחלטות.
על פי הדיווח, נתונים הנוגעים לאינפלציה, למחסור בכסף, לפגיעה בתעסוקה, למצוקת המזון ולכעס ברחובות אינם מוצגים לחמינאי במלוא חומרתם. כך, בעוד כלפי חוץ הוא נתפס כמי שעומד בראש הפירמידה ומכוון את מדיניות הרפובליקה האסלאמית, בפועל הוא עשוי להיות מנותק מחלקים מרכזיים של המציאות שבה מתמודדת איראן.
מי שמואשמים ביצירת הפער הזה הם משמרות המהפכה, ובמרכזם וחידי. לפי המידע, אנשיו מסננים את המידע שמגיע למנהיג העליון ומציגים לו תמונת מצב חלקית, כדי לשמר לעצמם מרחב פעולה רחב. בדרך זו הם יכולים, לכאורה, לקבל החלטות, להפעיל כוח ולהוביל מהלכי הסלמה מבלי להיות תלויים בכל שלב באישור ישיר מלמעלה.
עוד באתר:
במקביל, בתוך משמרות המהפכה מודעים היטב לשחיקה המתמשכת במעמד המשטר ולכעס שמצטבר בציבור. דווקא על הרקע הזה, כך נטען, מתעצם הקו הקיצוני. ההיגיון שמנחה את מקבלי ההחלטות הוא להסיט את המוקד מהמשבר הפנימי לעימות חיצוני, ולבנות מחדש תחושת איום לאומי שתאפשר למשטר לגייס את הציבור סביבו.
לפי אותו ניתוח, המטרה היא ליצור חיכוך ישיר יותר עם ארצות הברית ולגרור את הנשיא דונלד טראמפ לתגובה חריפה. מבחינת גורמי הכוח בטהרן, עימות כזה עשוי להפוך משבר כלכלי וחברתי למאבק לאומי מול אויב חיצוני, ובכך להחליש את המחאה ולהקל על המשטר להתמודד עם הלחץ מבית.
התמונה שעולה מן הדיווח היא של מערכת שלטונית שבה המנהיג העליון מחזיק בתואר ובסמכות הרשמית, אך אחמד וחידי ומשמרות המהפכה מחזיקים לכאורה במידע, בכוח המבצעי וביכולת לקבוע את הכיוון. אם התיאור הזה אכן מדויק, המשמעות היא שהסלמה נוספת מול ארצות הברית אינה רק מהלך אסטרטגי חיצוני, אלא גם כלי הישרדות של המשטר עצמו.
