שולחן החג: כך יוצרים לילדים זיכרון לכל החיים

ראש השנה עם הילדים, ששה ימים-ששה צעדים חינוכיים.
להתכונן עם הילדים לראש השנה בבית, לחוויה של קדושה, תפילה וצמיחה.

הצעד הרביעי/ שולחן החג – שהילדים יזכרו את האווירה.

כשהילד שותף – הוא מרגיש שהחג שייך גם לו:

סעודת ראש השנה היא יותר מארוחה חגיגית. זהו רגע שבו המשפחה מתכנסת יחד סביב השולחן, אחרי התפילות ותקיעת השופר. זה הזמן לעצור, לשוחח ולשמוח. כאשר הילד מרגיש שיש לו מקום, שיש לו מה לומר ושמחכים לשמוע אותו – הוא לא רק משתתף בסעודה, אלא מרגיש שהוא חלק מהחג ומהמשפחה.

ההורים והילדים:

עבור ההורים: זהו רגע של נחת ושל קדושה.
עבור הילדים: זה יכול להיות זיכרון משפחתי, שילך איתם שנים קדימה.

לכן חשוב לתת לילדים מקום אמיתי -בסעודה:

ילד קטן, יכול לעזור לערוך את השולחן, להביא מפית או להגיש משהו.
ילד גדול יותר, יכול לומר רעיון קצר שלמד על ראש השנה.
אפשר גם לתת לילדים להשתתף בשירה, בברכות ובשיחה סביב השולחן.
כשהילד שותף – הוא מרגיש שהחג שייך- גם לו.
אבל יש כאן נקודה נוספת, שחשוב לזכור:

גם השמחה מחנכת:

סעודת ראש השנה אינה צריכה להיות רק רצף של מסרים ודברי תורה. הילדים צריכים גם ליהנות, לשיר, לשמוע סיפור משפחתי או להקשיב לסבא שמספר על ראש השנה בילדותו. כשהמשפחה שמחה יחד, הילד מרגיש שהחג הוא מקום של חום, שייכות וזיכרונות טובים. גם זו דרך לחנך.

מה עושים בפועל?

אפשר לבחור במהלך הסעודה רגע קצר, שבו כל אחד מבני המשפחה אומר איחול לשנה החדשה. האיחולים יכולים להיות על שמחה, הצלחה, שלום, התקדמות או כל דבר טוב שהילד מבקש לעצמו ולמשפחתו. לא צריך נאומים ארוכים. גם משפט אחד מהלב יכול ליצור רגע משפחתי של חיבור ושייכות.

מנהג קטן -שהופך לזכרון גדול:

אפשר ליצור מנהג משפחתי קטן שיהפוך לחלק מהזיכרון של ראש השנה: שיר ששרים בכל שנה, סיפור שסבא מספר, ברכה מיוחדת שההורים אומרים לילדים, או רגע שבו כל אחד אומר דבר אחד שעליו הוא מודה לקב"ה. לא צריך הרבה. העיקר ליצור רגע שהילדים ירצו לזכור – וייקחו איתם לשנים הבאות.

נקודה למחשבה להורים:

אנחנו רוצים להעניק לילדים ערכים, אבל לפעמים הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא פשוט לחיות אותם -יחד איתם.

אם הילד רואה בבית הכרת הטוב – הוא לומד להכיר טובה.
אם הוא רואה שמקשיבים זה לזה -הוא לומד להקשיב.
אם הוא רואה שמכבדים את סבא וסבתא – הוא לומד לכבד.
ואם הוא רואה, משפחה שיושבת יחד, שרה יחד, שמחה יחד ומודה לקב"ה יחד – הוא לומד מהי -משפחה.

ראש השנה הוא יום הדין, אבל בתוך הבית:

אנחנו רוצים שהילד ירגיש גם את האמונה, את השמחה, את האהבה ואת התקווה, לשנה טובה.

שולחן החג אינו רק מקום- שבו אוכלים:

הוא מקום שבו בונים זיכרונות, מעבירים ערכים, ומחזקים את הקשר המשפחתי.

ואת מה יזכרו הילדים?:

בסופו של דבר, הילדים לא יזכרו את כל המילים שנאמרו סביב השולחן. הם יזכרו -את האווירה. הם יזכרו את השירים, את החיוכים, את הקול של סבא, את הברכה של אבא ואמא, ואת התחושה שיש להם מקום, בתוך המשפחה.

במאמר הבא: הצעד החמישי – לנצל את זמן החג: איך להפוך את שעות החופש לזמן של: תוכן, קשר ושמחה – בלי להעמיס על הילדים.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
הצעד הראשון – ראש השנה עם הילדים: הצעד שמתחיל עוד לפני החג
הצעד השני – לא רק לשבת בשקט: כך נחבר את הילדים לתפילת החג
הצעד השלישי – רגע של קדושה: כך נחבר את הילדים לקול השופר