המבנה בן מאות השנים של הממלכה המאוחדת עומד היום (שני) במוקד מפגש פוליטי חריג בקרדיף, בירת ויילס. לראשונה נפגשים מנהיגי ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד כאשר שלושתם מגיעים ממפלגות לאומיות התומכות בהגדרה עצמית ובהתרחקות מהשלטון המרכזי בווסטמינסטר. ג'ון סוויני הסקוטי, מישל או'ניל מצפון אירלנד ואפ יורוורת' הוולשי מבקשים להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהם – אם כי קיימים פערים משמעותיים בנוגע לקצב ולדרך שבה יש לקדם שינוי חוקתי.
המסר החריף ביותר לקראת הפסגה הגיע מצפון אירלנד. השרה הראשונה מישל או'ניל, בכירת מפלגת 'שין פיין', טענה כי הממלכה המאוחדת נמצאת ב"ימיה האחרונים", והבהירה כי המסר הזה יועבר לראש הממשלה אנדי ברנהאם "בבירור ובעוצמה". מבחינת שין פיין, היעד אינו רק יציאה של צפון אירלנד מהממלכה המאוחדת אלא מימוש החזון ההיסטורי של איחוד האי האירי תחת הרפובליקה של אירלנד. נשיאת המפלגה, מרי לו מקדונלד, צפויה אף היא להשתתף במפגש בקרדיף.
גם בסקוטלנד ממשיכה שאלת העצמאות לעמוד במרכז סדר היום. ג'ון סוויני, מנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית SNP, אמר לקראת הפסגה: "קיים קונצנזוס גובר לכך ששיטת וסטמינסטר פשוט אינה מתאימה למטרה ואינה משרתת את האזרחים מן השורה. ראש הממשלה אנדי ברנהאם עצמו הודה בכך - ותושבי סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד הבהירו זאת בקלפי". סוויני תומך בקיום משאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד, לאחר שבמשאל שנערך ב-2014 הצביעו 55% בעד הישארות בממלכה המאוחדת לעומת 45% שתמכו בפרישה.
עוד באתר:
בוויילס נשמעת בשלב זה עמדה זהירה יותר. אפ יורוורת' אמנם הצהיר לאחר הבחירות בחודש מאי כי מדובר ב"נקודת מפנה" וכי קיימת "הכרה גוברת בכך שמודל וסטמינסטר אינו עובד עוד", אך בניגוד לעמיתיו בסקוטלנד ובצפון אירלנד הוא אינו מבקש לקדם כעת משאל עם. במפלגת פלייד קמרי שלו אומרים כי בשלב הראשון יש להעמיק את שיתוף הפעולה בין האומות בתחומי האנרגיה, הכלכלה והקשרים עם אירופה, לצד דיון ב"סוגיות הפוליטיות והחוקתיות הרחבות יותר הניצבות בפני האומות שלנו, ובזכות להגדרה עצמית".
או'ניל מצדה טענה כי האינטרסים של תושבי האי האירי "מעולם לא זכו למענה מצד הגורמים בווסטמינסטר", וקראה להיערך לאפשרות של שינוי חוקתי. לדבריה: "בחירתם של שלושה ראשי ממשלה מקומיים בעלי השקפה לאומית - לראשונה באיים אלה - היא אינדיקציה ברורה לכך שהציבור רואה שווסטמינסטר אינה פועלת לטובת תושבי הצפון, סקוטלנד או ויילס". ההצהרות הללו מעניקות לפסגת קרדיף משמעות החורגת משיתוף פעולה שוטף בין הממשלים המקומיים, והופכות אותה לזירה שבה נדון בגלוי עתיד המבנה של הממלכה.
הפגישה מתקיימת ימים ספורים לאחר ששאלת העצמאות הסקוטית חזרה גם לבית הנבחרים הבריטי. ראש הממשלה אנדי ברנהאם השווה בין האפשרות למשאל עם נוסף בסקוטלנד לבין המנגנון שנקבע בהסכם יום שישי הטוב בנוגע למשאל על עתידה של צפון אירלנד, ואמר: "לדעתי, המצב בסקוטלנד זהה לחלוטין". אף שהדרך לפירוק הממלכה עדיין ארוכה ולא קיימת הסכמה בין שלושת המנהיגים על הצעדים הבאים, עצם התכנסותם תחת אג'נדה של הגדרה עצמית מסמנת שינוי פוליטי משמעותי – בזמן שגם דעת הקהל בסקוטלנד נותרת חצויה כמעט לחלוטין בשאלת העצמאות.
