מהלך חדש שנבחן במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה עשוי, אם יאומץ, להגדיל את שכר הנטו של מיליוני עובדים ולשנות מהיסוד את מודל פנסיית החובה בישראל. במרכז ההצעה עומד ביטול חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40, מבלי לפגוע בהפקדות המעסיק. רק לאחר גיל 40 תחזור חובת ההפרשה של העובד למתכונתה הקיימת. בשלב זה מדובר בהצעה לרפורמה בלבד, ולא בשינוי שנכנס לתוקף.
המשמעות עבור עובדים צעירים עשויה להיות מורגשת מיד בתלוש השכר. עובד ששכרו המבוטח עומד, למשל, על 10,000 שקלים ומפריש כיום 6% מכספו לפנסיה, מעביר לקרן 600 שקלים מדי חודש. אם ההצעה תתקבל, הניכוי הזה ייפסק עד גיל 40 כברירת מחדל. עם זאת, התוספת לשכר הנטו לא תהיה בהכרח 600 שקלים במלואה, בין היתר בשל הטבות המס הנלוות כיום להפקדות הפנסיוניות. מי שיבחר להמשיך לחסוך מכספו גם לפני גיל 40 יוכל לעשות זאת באופן וולונטרי.
מאחורי היוזמה עומד מחקר שערכו פרופ' אבי שמחון ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה. החוקרים בחנו את השינויים בהכנסות לאורך חייו של העובד, משנותיו הראשונות בשוק העבודה ועד לתקופת הפרישה, באמצעות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וסימולציות של החיסכון והקצבה הפנסיוניים. לטענתם, המודל הקיים מחייב עובדים להפריש סכומים משמעותיים דווקא בתקופה שבה ההכנסה הפנויה שלהם נחוצה במיוחד.
עוד באתר:
הטיעון המרכזי נוגע לשנות ה-20 וה-30 לחיים, שבהן עובדים רבים עדיין אינם נמצאים בשיא כושר ההשתכרות שלהם, אך מתמודדים במקביל עם הוצאות גדולות: הקמת משפחה, גידול ילדים, רכישת דירה ותשלומי משכנתא. מאז החלת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני בשנת 2008, החובה לחסוך אינה משתנה באופן מהותי בהתאם לגיל העובד או לשלב שבו הוא נמצא בחייו. החוקרים מציעים למעשה להעביר חלק מהמשאבים מהעתיד אל ההווה, תוך שמירה על מלוא ההפקדות שמבצע המעסיק.
מנגד, להצעה עשוי להיות מחיר משמעותי בגיל הפרישה. שנים שבהן העובד אינו מפריש לפנסיה אינן גורעות רק את סכומי ההפקדות עצמם, אלא גם את התשואה שהם היו עשויים לצבור במשך עשרות שנים באמצעות אפקט הריבית דריבית. במועצה טוענים, על סמך הסימולציות שנערכו, כי עובדים רבים צפויים בכל זאת להגיע לגיל הפרישה עם קצבה הדומה להכנסתם נטו בשנות העבודה האחרונות ולעיתים אף גבוהה ממנה. לפי המחקר, התופעה בולטת במיוחד אצל בעלי שכר נמוך, שעבורם קצבת האזרח הוותיק מהווה רכיב משמעותי יותר מההכנסה לאחר הפרישה.
אם המהלך יבשיל לחקיקה או לשינוי בצו פנסיית החובה, הוא עשוי להפוך לאחת הרפורמות הגדולות בתחום מאז 2008. לצד האפשרות להגדיל את ההכנסה הפנויה של משפחות צעירות במאות שקלים בחודש, צפוי להתפתח ויכוח משמעותי סביב המחיר ארוך הטווח של צמצום החיסכון בגיל צעיר. גם עיתוי הצגת ההצעה, בתקופת בחירות, עשוי לעורר דיון ציבורי.
