הרבנית והמטפלת פרי כהן שוחחה עם יונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך' על "משא ומתן" מסוג אחר – התנאים שנשים מציבות לעצמן, לקשר שלהן עם הקב"ה וליחסים עם ילדיהן. לדבריה, הרצון להשתפר הוא חיובי, אך כאשר הערך העצמי תלוי בהצלחה בכל משימה, הוא עלול להפוך למקור של ביקורת פנימית, ייאוש ומצוקה.
"אם הבית מסודר אז אני בעלת בית טובה, אם שלחתי את הילדים כמו שצריך אז אני אמא טובה", תיארה כהן את המחשבות המלוות נשים רבות. היא סיפרה כי באחד מלילות יום הכיפורים הבינה שבמשך שנים הכבידה על עצמה בשעות עבודה רבות ובדרישות בלתי פוסקות, מתוך תחושה שהיא חייבת להצדיק את יכולותיה. לדבריה, החזרה בתשובה כללה גם הפחתת השיפוטיות וקבלה עצמית שאינה מותנית בהישגים.
כהן התייחסה גם לנטייה לנהל מערכת של שכר ותוצאה מול הקב"ה. היא סיפרה על נערה שקיבלה על עצמה שינוי בלבושה וציפתה שבעקבותיו תיפתר בעיה שהטרידה אותה. כאשר הדבר לא קרה, היא התקשתה להבין מדוע. "אנחנו כל הזמן רוצים לעשות משהו ולקבל משהו", אמרה כהן. "כשאנחנו לא מקבלים, אנחנו מתייאשים. המשא ומתן הזה בינינו לבין הקב"ה ובינינו לבין עצמנו חייב להיפסק".
עוד באתר:
בחלק המרכזי של השיחה עסקה כהן ביחסם של הורים לילדים שהתרחקו מהדרך שבה חונכו. היא סיפרה על צעיר שחווה פגיעה קשה ועזב את אורח החיים הדתי. כאשר ביקש לחזור לבית הוריו, הוצבו בפניו תנאים הנוגעים לנטילת ידיים ולהתנהלות הדתית בבית. לדברי כהן, הנער, שהיה במצוקה נפשית עמוקה, פירש את הדברים כדחייה נוספת ובהמשך שם קץ לחייו. היא הדגישה כי אין להסיק מסיפור מורכב זה על סיבה יחידה למעשה, אך ביקשה להמחיש באמצעותו את חשיבותה של תחושת השייכות המשפחתית.
לדברי כהן, הורים רשאים לחנך, להציב גבולות ולבקש מילדיהם לכבד את הבית, אך המסר הבסיסי חייב להיות שהאהבה אינה תלויה בהתנהגותם או במצבם הרוחני. "את לא אמורה לקבל את הדרך שלו, אבל את חייבת לאהוב אותו", אמרה. היא הזהירה כי ריבוי הערות וביקורת עלול לגרום לילד לזהות את הקב"ה עם תחושת הדחייה שהוא חווה בבית. לדבריה, כאשר הילד יודע ומרגיש שהוריו אוהבים אותו ודואגים לצרכיו, ניתן גם לשוחח איתו על גבולות ועל ערכים בלי לערער את מקומו במשפחה.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'הבמה שלך' ב'קול חי':
