"אני פגועה." פתחה דניאלה את דבריה, תוך מאמץ לא לפרוץ בבכי.
"אוי, אני מצטער," ענה ארי, "לא התכוונתי. זה מרגיש לך ממש נורא. למה? מה את מרגישה?"
"אני מרגישה, שאין התחשבות ברגשותיי, במחשבותיי."
עוד באתר:
"זה כואב התחושה הזו. את מרגישה שאני לא מתחשב בדעתך, לא מכבד אותך, אני מבין, לא התכוונתי, מצטער על כך."
"תודה ארי."
לקח לה עוד זמן מה להירגע, אך לאחר מכן, היא הרגישה מפויסת, ואפילו קרובה יותר לארי. הם שוחחו שוב, והיא הבינה גם את נקודת מבטו. עכשיו, היא היתה רגועה אפילו יותר.
מה קרה כאן? מדוע זה מרגיע?
זו שאלה שנתקלתי בה כמה פעמים בקליניקה. הרבה פעמים, השאלה מגיעה מצד הבעל, שאינו מבין: "אבל חגי, מה יעזור לה האמפתיה? הרי הבעיה נשארה בעינה, לא פתרנו אותה, אז מה יעזור לה האמפתיה שלי?" בעיניו, יעילות נבחנת לפי התוצאה בפועל, כלומר, המדד הוא 'האם נפתרה הבעיה, או שלא?'.
זה נכון. האמפתיה לא פתרה את הבעיה. גישה זו, מובנת לגמרי. יחד עם זאת, יש משהו עצום במסר של האמפתיה. היא יוצרת מצב חדש לחלוטין. ואת זה אני רוצה להסביר:
כאשר דניאלה נפגעה מארי, היא, כפי שאמרה, חשה שהוא לא מתחשב בדעתה, היא חשה בודדה. אפילו חוסר אונים, עמוק בפנים היא הרגישה 'אין לי הגנה, אני לבד!'. לכן, כאשר ארי שידר הבנה והתנצל, היא הרגישה ששוב אינה בודדה, 'אני לא מתמודדת לבד, ואם הוא מבין אותי כך, כנראה שגם לא ירצה לפגוע בי שוב, אינני חסרת אונים!'. כאן, התחדשו כוחותיה!
אז נכון, אולי לפעמים הבעיה הטכנית, נותרה בעינה, אך מעבר לבעיה הטכנית, היתה תחושת החוסר אונים, של ה'לבד'. עתה היא כבר חשה 'יחד', אני כבר לא חסרת אונים! אני אפילו חזקה מתמיד!
עתה ניתן להבין, את שבעיניה, חלק נכבד מהבעיה, כן נפתר! יתירה מכך, אין ספק, שכרגע יש גם יותר סיכוי לפתרון הבעיה כולה, כרגע, יש יותר מוכנות מצידה.
אמנם בדוגמא, הבאנו אישה הזקוקה לאמפתיה, אך ברור, שגם גברים זקוקים לאמפתיה. – רק להסיר ספק…
נכתב על ידי חגי צדוק. יועץ נישואין ופסיכותרפיה.
לשאלות, פניות, וכל השאר: [email protected] טל': 0527673970
