"אני באה עכשיו משיחה מטלטלת", אמרה האישה הצעירה. מזגנו לה 'אינגליש ברקפסט־טי' למרות שהשעה הייתה שעת צהרים ואנחנו בכלל באמריקה ומה לנו ולתה אנגלי…
את אופירה פגשנו במנהטן. היא הגיעה אחרי הלימודים באוניברסיטה בה היא לומדת. צעירה יהודיה אוהבת תורת ישראל, אוהבת את עם ישראל ואת ארץ ישראל. בסדר הזה או בכל סדר שתרצו. "תראו", אמרה לנו כאשר נרגעה מעט, "הם לא פוגעים בנו גופנית, אין ביטויי אלימות פיזיים".
וכך, בעודה ממתיקה את התה השחור קצת יותר מהדרוש, המשיכה: "הם 'רק' מזהירים סטודנטיות יהודיות לא להגיע למפגשים שלנו תוך השמעת איום מרומז על המשך הלימודים והציונים…". ואי אפשר לדבר עם ההנהלה – עם הנהלת האוניברסיטה – שאלנו. "כמובן שאפשר… אנחנו כל הזמן שולחים להם מכתבים המפרטים את ההתנהגויות של הקבוצות הקיצוניות נגדנו, אבל כנראה שמישהו שם למעלה פועל בכוחות גדולים יותר, לפחות גדולים מהכוחות והכלים שלנו".
עוד באתר:
אנחנו נחרדות ומזועזעות כאשר אופירה משתפת אותנו בכנות ובאומץ בקשיים היום־יום שחווה סטודנטית יהודייה באוניברסיטה באמריקה של 2018. כן. אין דרך לכבס את החוויה הזו. מדובר באנטישמיות ברורה וחד־משמעית. אותם גילויים של שנאת יהודים שהופיעו בדורות הקודמים ושימשו דלק למסעות הצלב, לגירוש ספרד ופורטוגל, לגזרות ת"ח ות"ט, ואם קרוב לימינו אנו לפוגרומים באירופה ובישראל, שלא לדבר על השואה האיומה, חוזרים ומתגלים עכשיו במקומות שונים ורבים מדי בעולם המערבי.
כרגע, ברוב המקרים, אנו עדים לשלב הטרום אלימות. אבל היינה כבר אמר את מה שכל ילד יודע – במקום בו שורפים ספרים, ישרפו אנשים. זו פרפראזה שאינה רחוקה מהמציאות (ומה שקורה בצרפת יעיד על־כך. לצערנו). אופירה סיפרה כי את המאבק הגדול ביותר עליה לנהל דווקא מול ארגונים יהודיים אחרים…
כפעילה יהודית מוצאת אופירה את עצמה מול פעילים של 'שוברים שתיקה', 'ג'יי סטריט' ואפילו ארגון 'הלל' שמרשה לעצמו לעיתים לארח את אותם שונאי עצמם, את אותם יהודים בשירות האנטישמיות. היות והיא נעזרת לעיתים בשלוחים של 'חב"ד בקמפוס', היא יודעת שהאתגר והשאיפה הגדולים ביותר הם להגיע להידברות עם אותם פעילים יהודיים כדי להכיר להם טוב יותר את הנרטיב היהודי באופן שלא שמעו קודם.
—
בואו נראה מה הקשר בין פרשיות בהר ובחוקותי של השבוע ושבוע שעבר, למתן תורה אליו נגיע בסיום ימי הספירה. יש "מאמר אחד" וישנם עשרה מאמרות. העולם יכול היה להיברא באמצעות מאמר אחד, אבל ה' ברא אותו דווקא בעשרה מאמרות, מדוע?
מאמר אחד עניינו ביטול מלא לה', לימוד תורה מתוך ביטול באופן שאין התחלקות למאמרות משום שהכל שווה בפני ה'. עשרה מאמרות ממחישים את הלימוד המותאם לכל רובד ורובד בבריאה. וזה בדיוק מה שנרמז בפרשיות הללו בהר ובחוקותי. בהר היא הדרגה של המציאות שעדיין אינה בטלה. מאידך, בחוקותי מלשון "חוקה חקקתי ואין לך רשות להרהר אחריה". מה שמסמל ביטול בתכלית.
ושתיהן נקראות בימי העומר כי עבודת המידות כוללת את שתי הדרגות ורק כך נוצרת שלמות בעולם ומוכנות למעמד לשמו נברא העולם – מתן תורה!
—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ומגישת התכנית "עניין משפחתי"
(תמונת אילוסטרציה)
