שרשרת של ניסים גלויים // בצלאל קאהן

היה מעודד עוד יותר אם גם מנהיגי המדינה היו יודעים שלא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ושיידעו לומר תודה לבורא עולם שמנהל את העולם, או לפחות שיזכירו במשהו שם שמים בנאומיהם // בצלאל קאהן בטור תודה לבורא עולם

בצלאל קאהן

כ"ח באייר תשע"ח, 13/05/18 05:46 עודכן: 27/09/24 02:43

א+

א-

אנחנו בפתחו של שבוע חדש, בתאריך מיוחד, כ"ח באייר. היום לפני חמישים ואחד שנה אירע נס בירושלים, והכותל המערבי חזר לידיים יהודיות.

בני הדור ההוא, עוד זוכרים כיצד הכותל המערבי היה משהו רחוק, דמיוני, משהו שלא ניתן להשגה, שלא ניתן להגיע אליו ולהתפלל סמוך לשריד בית מקדשנו. ואז קרה הנס, ובתום מלחמה של שישה ימים, בהם ראה עם ישראל שרשרת מופלאה של ניסים גלויים, שוחרר הכותל המערבי מידי הירדנים, ואיתו עוד חלקים נרחבים מירושלים.

ואם בניסים עסקינן, יקח עוד הרבה זמן עד שנדע אילו נסים חווינו כאן בארץ בשבוע שעבר.

תקציר בלבד: בבית הלבן יושב נשיא אוהד ישראל, שמקבל החלטה דרמטית: לבטל את הסכם הגרעין עם איראן. הוא בעצם מקבל את עצותיו של יהודי אחד היושב בירושלים, שמו בנימין נתניהו, שהציב לעצמו יעד לפני למעלה מעשר שנים: לעצור את איראן הגרעינית.

ובאירופה, יושבים ראשי המעצמות, ומורטים את שערות ראשם מעצבים על הנשיא האמריקני. הם מגיעים אליו לבית הלבן בזה אחר זה ומנסים לשכנע אותו לסגת מהרעיון ההזוי הזה. אוי להם אם הסכם הגרעין יבוטל. עסקים וחברות במדינות אירופה יפסידו מליארדים אם יוטלו שוב סנקציות על איראן.

אבל הנשיא טראמפ לא מתייחס אליהם ומטיל סנקציות מחודשות על האיראנים ונסוג מההסכם איתם.

בד בבד, המודיעין הישראלי מזהה תזוזה איראנית בסוריה. עוד רגע וטילים יפלו על אזור הצפון. אבל מתקפה ישראלית מוקדמת, מונעת את נפילתם של הרקטות בשטח ישראל. האיראנים סופגים מכה קשה ואנושה על אדמת סוריה.

והם שותקים. אבוי להם אם יחממו את הגיזרה. הם יודעים היטב שבבית הלבן יושב לו נשיא שלא ממש יאפשר להם להשתולל מול ישראל, וב"ה, ניצלנו ממשהו שלא ברור כיצד היה נגמר.

בטח לא כל הפרטים עדיין ידועים ומוכרים לכלל, לא ממש ברור מה הוביל את טראמפ לקבל את ההחלטה שקיבל, אבל אין ספק שלב מלכים ושרים ביד השם. ואין גם ספק, שכל ההתרחשויות הללו הם נס אחד גדול, שחובה להודות לקב"ה עליהן.

אסור לשכוח גם את ההחלטה של טראמפ, בניגוד לתחזיות של רבים מתוכנו, על העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, שתיחנך מחר בטקס רשמי, והעולם שותק, ואולי מוחא כפיים.

והשבוע הזה מתחיל עם עוד נס: מנהרה נוספת, שמינית במספר, מושמדת בין רצועת עזה לישראל. ללא נפגעים.

אז הבוקר הזה, בתחילתו של שבוע בו אנחנו נכנסים לחודש סיון, חודש מתן תורה, ראוי שנשנן לעצמנו דבר אחד: אנחנו חיים כאן בניסים וצריך להודות על כך לבורא עולם.

היה מעודד עוד יותר אם גם מנהיגי המדינה היו יודעים שלא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ושיידעו לומר תודה לבורא עולם שמנהל את העולם, או לפחות שיזכירו במשהו שם שמים בנאומיהם. אבל אנחנו, כבני תורה, כיהודים שומרי תורה ומצוות, יודעים לומר את התודה וגם להצביע על מקור הזכויות שיש לעם ישראל בימים כאלה: עולם התורה המתפתח בארץ ישראל בהיקפים שלא זכורים כאן הרבה מאד שנים, ב"ה.

ראוי היה להוסיף עוד משהו יהודי לעניין הזה, ולהזכיר לכל מי ששכח, את הפסוקים בפרשת השבוע שקראנו השבת בבית הכנסת: אם בחוקותי תלכו ואם את מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ובהמשך וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם. ואת המשך הפסוקים כולם מכירים.

אז זה, בתנאי שאם בחוקותי תלכו. נשתדל, כל אחד מאיתנו, ללכת בחוקות התורה, להרבות תורה ומצוות ומעשים טובים, רק כך נוכל לראות עוד ישועות וניסים גלויים כאן בארץ הקודש.