לכל משפחה יש אוירה ואויר המיוחדים לה. האוויר שנושמים בבית, הדברים ששומעים בבית, היחס למצוות, הדעות, הערכים, המנהגים, היחסים שבין הילדים להורים, יחסי הילדים- בינם לבין עצמם, יחסי ההורים – בינם לבין עצמם, ההתמודדות עם מצבים שונים, הדרך לפתרון בעיות, היחס לאחרים, היחס לזרים וכו'.
אירה משפחתית היא אחד היסודות החשובים ביותר בבניית האשיות של הילד. הילדים מושפעים ממנה ישירות. נוכל לראות את זה בבחירות היומיומיות שלהם, ובשלב מאוחר יותר- במרוצת החיים בכלל. עבור הילדים הקטנים הבית הוא "העולם הגדול, ומה שקורה בבית זה "החיים", והאנישים איתם הילד חי וגדל הם "בני האדם". מעין בית הספר לחיים. דרך יחסי הגומלין בבית הילד לומד איך "להסתדר בחיים". אוירה משפחתית קיימת, ניתנת לשינוי, ע"י שינוי התנהגות, שנלמדת גם בסדנאות הורים. כל התנהגות עקבית – הופכת להיות חלק מהאוירה.
התשתית והיסוד לאוירה משפחתית זה האידיאל המוסכם בין ההורים, שהוא מהווה מקור לאנרגיה לכל בני המשפחה. ז"א – שעל ספינת הדגל שלנו כתוב: "כאן בביתנו יש אידיאל, יש אמונה, יש שמחה, יש אהבה, יש קבלה וכו'". יש אוירה רוחנית-תורנית…ו תוסיפו את הייחודיות המשפחתית שלכם בעצמכם.
ממה אוירת המשפחה מורכבת?
עוד באתר:
- מהמוזיקליות שיש בבית – לכל בית יש מוזיקה משלו (טון הדיבור, העוצמה, הקצב).
- מהשיתופיות – יותר יחד או יותר לחוד?
- מעיצוב הבית והסביבה – מה יש על הקירות בבית שלנו? איבזור שבבית, הריהוט, סידור החדרים, הריחות שעולים מהבית.
כל אחת יודעת, מניסיון, שלכל משפחה יש משהו שמייחד אותה מיתר המשפחות. הרבה פעמים נמצא את עצמינו במפגש מול אנשים, ונשמע אותם אומרים: "את ממשפחת שוורץ? כן. מרגישים" או "כן. רואים". למה הכוונה "רואים"? למה הכוונה "מרגישים"? מהי אותה אוירה שאחרים מרגישים אותה עלינו, ואיזה כלי עצום יש בזה?
1. מוזיקליות – לכל משפחה יש מנגינת מילים שמייחדת חלק ווקלי, מעבר לביטויים, המיוחד לה, כמו: קצב הדיבור, הטון, מנגינת הדיבור, נימת הדיבור. מרכיבים שהמשפחה עצמה לא מאבחנת אותם, אבל מבחוץ מאבחנים. זו הייחודיות של המשפחה הזו! וזה משהו שנקלט ומעוצב ויוצר אוירה – לטוב ולרע. דוגמה, אם ניקח משפחה שטון הדיבור שלה גבוה, דוחף, עוצמתי – נשמע את זה במוזקליות של המילים. נוכל לשמוע את זה חזק דרך הטלפון בטון של "כן, שלום…"! או אם ניקח משפחה יותר מתונה, נשמע שם צליל יותר שקט של "שלום"… או אמא שאומרת "בוקר טוב", באיזו מנגינה נשמע ה"בוקר טוב"- אם בכלל.
אפשר לבדוק את זה ע"י הקלטה. להניח מכשיר הקלטה בחלל הבית (במקום מרכזי בו כל המשפחה עוברת ושבה), מבלי שבני הבית ידעו שהם מוקלטים, ובהאזנה להקלטה, נגלה שם הרבה דברים מעניינים עליהם ועלינו. נוכל לחוש את האוירה מוקלטת. בדוק! תנסו!
אם ההורים או האמא עובדת על המנגינה הזו, שזו מנגינת החיים, על המוזיקליות, על הקצב, על הטון – מהחוץ לפנים, אז כבר אפשר להשיג בזה הרבה. זה פותח את הילדים, ומאפשר להם דרך התקשרות נוספת איתנו.
2. תפאורת הבית – מאד משפיעה על האוירה שבו. כי אדם מושפע מכל מה שהוא רואה ושומע גם אם זה רק בזוית העין, משום שיש בכך שינוי אוירה. אם אני מזיזה סוג של רהיט או מוסיפה אביזר, או משנה את מיקום הספה או מוסיפה עוד תמונה או משנה את מיקום העציץ או מוסיפה אגרטל עם פרחים, מיד זה מקרין! זה מוסיף לרכות, לנינוחות באויר.
לפעמים, כדי לשנות, כדי להכניס פרק חדש ומיטבי בחיים, משנים זוית של ריהוט או מוסיפים אביזר או שניים, כבר מתקבל מבט אחר לסגנון. דוגמה, פריסת מפה לבנה כל ראש חודש. מפה לבנה, חגיגית, אז כבר הכנסתי את באי הבית לאוירה, ואם גם נדליק נר, אז האוירה מקבלת עוצמה נוספת, ובעקבות כך גם המוזיקליות תשתנה, גם נזכור להגיד "חודש טוב" במנגינה נעימה. אולי נוסיף גם מוזיקה מתאימה.
דוגמה נוספת, ספרי קודש שבבית – מקרינים אוירה. אם נכנס לבית שאין בו ספרי קודש או שהוא לא אמון על הערכים האלה, נרגיש אוירה אחרת. המזוזה – שמקרינה ואומרת "כאן זה בית יהודי". אם מניחים קופת צדקה במקום נראה לעין… כל אלה, מרכיבים אוירה.
3. השולחן – השולחן המשפחתי כמאחד – השולחן הוא כמו משדר. הוא גם קולט את הדברים שנאמרים לידו וגם משדר. הדיונים המשפחתיים, ההתייעצויות. כל הדיבור סביבו. ואנחנו עם מודעות יכולים להשתמש בזה כמעלה, כמשהו שתורם יותר לאחדות ולשיתוף. כמו, שולחן השבת שזה מושג שלם בפני עצמו! איך הוא ערוך? איך הוא מתנהל? ההתייחסות של כבוד אחד לשני. ההתייחסות לקידוש ולכל מה שסביבו. כל מה שמושמע ומושר סביבו. כל זה יוצר אוירה. אם אני מתעלה, ולמרות העייפות מצליחה לראות בו שולחן של מזבח, ולחשוב על איחוד ושיתוף – כמה כל אחד יכול לתרום ולהירתם? אז כל המשפחה יוצאת נשכרת. נשכרת במה? ברגיעה, בזמירות, באמירות, בברכות, באיבזור מיוחד ומהודר על השולחן. הנרות הדולקים, ואז בהתאם – נשאל איך אני רוצה לראות את שולחן השבת שלנו? שולחן השבת מראה ומשקף את ההורות האמיתית שלנו – מבחינת המשמעת, חלוקת התפקידים, השיתוף, הגיבוש, האחדות ולהיפך!
לסיכום, אפשר לדמות את האווירה המשפחתית למאכלים מזינים המוגשים על שולחננו לבחירה. אם האוכל מקולקל או לא טרי, ייגרם לילד קלקול קיבה. אם האוכל בריא ומזין, יש סיכוי גבוה שהילד יקבל את הויטמינים הדרושים לו, ויהיה מחוסן יותר, איברי גופו יתפקדו טוב יותר. בסופו של דבר, הילדים לוקחים מהבית דברים שונים, בהתאם לתפיסה הסובייקטיבית של כל ילד, ועל כך אין לנו השפעה. באחריותנו להביא לילד אקלים משפחתי בריא להתפתח בו. נלמד לייצר אוירה של שיתוף, עידוד ותמיכה, התייעצות, יחס של כבוד, שמחה, אהבה, אחריות, עצמאות, אמון, אמונה, כנות ויושר, סבלנות, ותפילה להצלחה בע"ה.
בברכת הצלחה, ואוירה משפחתית טובה!!
איריס מלמד, מנחת הורות, משפחה ומאמנת אישית מוסמכת
שאלות, הארות והערות יתקבלו בשמחה [email protected]
