הפעולה האזרחית הראשונה שהרמטכ"ל היוצא רא"ל גדי איזנקוט יעשה, תהיה כשמחר, יומו הראשון כאזרח מזה ארבעים שנה, הוא ילך לגן הילדים של נכדתו ויקיים את הבטחתו להוציא אותה מהגן "כמו כל סבא טוב".
איש של משפחה הוא הרמטכ"ל היוצא ועליה הוא שומר בקנאות. דובר צה"ל לשעבר וכיום ראש אכ"א סיפר פעם כי מעולם לא יצא אתו לבית קפה ולא היה בביתו. מעטים מאד מאלופי הצבא היו אי פעם בביתו וגם אחד האנשים היותר קרובים אליו, תא"ל רונן מנליס, מי שהיה עוזרו בשנתיים הראשונות היה אתו בפרטיות, רק סמוך לאשפוזו בעת ניתוח הערמונית שעבר. איש של משפחה, מספרים עליו חבריו ויחד עם זאת, קשוב מאד לרחשי העם.
וכך, בחמש וחצי בבוקר, עובר הרמטכ"ל היוצא על קטעי העיתונות שמתייחסים לצה"ל. הוא קשוב מאד לרחשי העם. למרות הדימוי המרוחק חשוב היה לו מה אומרים וכותבים על הצבא ועליו.
עוד באתר:
נסיעה של כרבע שעה ובלשכה בקריה ממתינים לו כבר דוחות המודיעין הסודיים והכמוסים של הלילה והיממה שעברה. הדרישות מהצוות הקרוב אליו גבוהות אבל את ההחלטות הוא מקבל בעצמו. "אני יכול לשבת אתו בנושא מסוים", סיפר לי פעם אחד האלופים והוא לא יגיד כלום בנוגע אלי, "אחרי שעה הוא יצלצל להציע לך תפקיד כל שהוא. הסכמת – קבלת. לא הסכמת – הדרך החוצה מהירה".
איזנקוט ובכירים בצה"ל בישיבה מיוחדת
את המטכ"ל שיושב עכשיו סביב השולחן בקומה ה-14 הוא בנה לבד. אנשים שנאמנים לו בצורה מוחלטת. פרשה כמו זו של הרפז לא היתה מתרחשת בתקופתו. גם כשהבין שיחסיו עם שר הביטחון הקודם אביגדור ליברמן לא הולכים למקום טוב הוא לא תקף, לא התלונן ולא העביר מסרים בין לשכות.
אחת הדוגמאות הבולטות היתה מינויו או אי מינויו של תא"ל עופר וינטר. הרמטכ"ל לא חפץ לקדמו אך משהבין שלליברמן זה חשוב קיפל עצמו וויתר. לא איש של מלחמות הוא כשאין צורך וכך אף פעל בנושא ועדת החוץ והביטחון. הוא פתח בפניהם הכל ואת התמורה קיבל לפני שבועיים עם הקביעה של ח"כ עומר בר לב שהצבא מוכן וערוך למלחמה. עוד אבן נגף מבית שולחנו של בריק שנלחם מולו התנפצה.
שלוש גולות כותרת שם לו איזנקוט עם כניסתו לתפקידו. עוד בהיותו סגן רמטכ"ל התכונן אליהם בצורה יסודית. נטרול המנהרות בצפון ובדרום, היתה הדרישה העיקרית שלו מעצמו ומפקודיו ועוד בראשית תפקידו הציב זאת בראש כל סדר אחר. שבעה עשר מנהרות שהושמדו בדרום (ויש עוד) ומספר מנהרות בצפון שכולן הושמדו היו הישגו הגדול.
לצד הטיפול במנהרות שם לו הרמטכ"ל העשרים ואחת את יעד התקציב הרב שנתי (תר"ש) כמשימה עליונה. בכל שיחה והרצאה הוא מספר שהדיון הראשון בו עסק כשנכנס לתפקידו ב 2015 .16.2 היה להסיט 1.2 מיליארד שקל לטובת זרוע היבשה. כך עשה בכל שנה משנות תר"ש "גדעון" שלו ייחס משמעות רבה.
היעד השלישי שלו היה המב"מ (המלחמה שבין המלחמות) בלי להיגרר למלחמה. אלפי פעולות רובן עלומות בהובלת היחידות המיוחדות כמו המ"מ, חיל האוויר וחיל הים, היוו את המסד למב"מ המוצלח עליו עמל לילות וימים. עוד בין יתר הדברים שניתן לזקוף לזכותו היא שימור הקצונה הצעירה בצבא אותה הצליח לשמר במקביל לקיצוץ של כארבעת אלפים אנשי קבע.
הצבא גדל בתקופתו ב-1,650 לוחמים במקביל לסגירת אוגדות וימחי"ם, המכינות הצבאיות נכנסו למשטר של פקודת שיתוף וסדר ולא עוד ה"מערב הפרוע" שהיה נחלתן מבחינת מרצים ותכנים, הוא חיזק את היחידות המיוחדות והביא לידי ביטוי את קשריו כדי לבנות מערכים ייחודיים עבור הצבא.
אחת ההצלחות הגדולות שלו היתה ההבנה בפוליטיקה. כמי ששימש כמזכיר צבאי של מספר ראשי ממשלה הוא היטיב להבין בנבכי הקשרים הללו וידע ללכת בין הטיפות מבלי להירטב.
עם נתניהו | צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90
אבל מעל הכל הוא איש צנוע. מסיבת הפרידה שלו נערכה בבית קטן בקריה שהיה לשעבר משרד ראש הממשלה אותו היסב למעין מוזיאון היסטורי. לא אלפי אנשים, היו שם, לא היכלי תהילה לרומם ולפאר, אלא בית קטן שמכיל בשתי קומותיו לא יותר ממאה איש.
ויחד עם כל אלו הוא ידע לתבוע מפקודיו אמינות, יושרה ודיוק בפרטים הקטנים. כי באלו בסופו של דבר הוא תמיד אומר, נמדדים האדם והצלחותיו.
בחודשיים הקרובים אחרי מנוחה וחופשה הוא ישוב למכללה לביטחון לאומי לסכם את תקופתו. את הצלחותיו וגם את הנושאים שבהם לא הצליח כמו נושא ההתעצמות. כמי שהמוטו שלו היה 'מוכנות לפני התעצמות' לרמטכ"ל הבא יש עכשיו הרבה מה לעשות בתחום הזה.
בתפילה בכותל | צילום: דובר צה"ל
