ידיעה שפורסמה ביממה האחרונה באתרי חדשות ערביים טוענת כי לא נאמרה המילה האחרונה בכל הקשור לעסקה חילופי השבויים בין ישראל לבין סוריה. לפי אותה ידיעה, בישראל כלואים עוד שני סורים באשמת טרור וישראל מוכנה לשחרר אותם מכלאם בתמורה להשבת גופות חיילים נעדרים נוספות.
הדעות חלוקות באשר לעסקה בנושא הזה מול הממשל הסורי. דעה אחת טוענת כי החזרת שני האסירים הסורים (שלמען האמת אחד מהם היה אמור בינכה להשתחרר ממש בהקדם והשני ישב בכלא על עסקת סמים ולא על נושא בטחוני) הייתה חלק מהסכם בין ישראל לסוריה, או שמא מדובר רק במחווה ישראלית אבל לא בהתחייבות מוקדמת שלה לעשות כן.
כך או כך, גם אם מדובר אכן בעסקה מכוונת, אין ספק בכלל שזה היה המחיר הנמוך ביותר שישראל שילמה בתולדותיה בעסקת שבויים ונעדרים. כנראה שהאסימון נפל שם בירושלים בסופו של דבר.
עוד באתר:
אבל נראה שהשאלה האמיתית כאן היא מה הרווח הרוסי. שהרי רוסיה היא זו שהיתה השושבין הראשי בסיפור הזה, ואי אפשר לחשוב שהרוסים עשו מחווה הומניטרית נטו. הרוסים הם האחרונים שיתרגשו מעניין כזה או אחר. אצלם הכל קר ומחושב.
את התשובה הרשמית לא נדע כמובן וגורמים מדיניים בכירים בירושלים מיהרו לעדכן כי הרוסים לא יקבלו שום רווח מדיני כתוצאה מהמעשה האמיץ שעשו, אבל הצצה למה שהוזכר בתקשורת הערבית, מעניקה תשובה מדהימה. היא מגלה שרווח מדיני לא היה כאן אבל רווח צבאי ומודיעני היה גם היה, לכאורה, והוא בנוי משני סעיפים.
כדי להבין זאת כדאי להבין את מה שעובר על סוריה בשנים האחרונות בכלל ובחצי השנה האחרונה בפרט: קרב איתנים בין רוסיה לאיראן על השליטה במדינה שזה עתה השתחררה מכבלי דאע"ש (לא לחלוטין אגב, אבל על כך בעז"ה בהזדמנות אחרת). שתיהן רוצות לנגוס בכמה שיותר חלקים משטחי סוריה כדי להצדיק את ההשקעה הגדולה שלהם במדינה הערבית.
אנשי הממשל בסוריה כמו גם אנשי הצבא חלוקים בנאמנותם. יש שיעדיפו את הרוסים עם הגב הצבאי, המדיני ואפילו הכספי הגדול. לעומתם, יש שיעדיפו את בני דתם המוסלמים על פני הרוסים הכופרים.
המלחמה בין שתי המדינות כוללת גם נסיונות לקבוע עובדות בשטח, אחת על חשבון השניה. רק בשבוע שעבר דווח כי כוח של משטרה צבאית רוסית שהוצב בגולן הסורי, בסמוך לגבול עם ישראל גירש כמה עשרות אנשי מיליציות שיעיות שבמסווה אזרחי ניסו להתמקם באזור.
ועכשיו לרווח הרוסי: לפי דיווח ערבי בלתי רשמי, ישראל העבירה לידי רוסיה פירוט של כל המערך הצבאי האיראני שנפרש בסוריה, הכולל את מיקומם של אתרים איראניים סודיים שגם בצבא הסורי רק בודדים יודעים עליהם. לפי הדיווח הזה ישראל אף הגדילה לעשות כאשר העבירה לידי הרוסים גם מידע מודיעיני רגיש שהושג בעמל רב שכלל מידע מפורט על הנעשה בקרב בכירי הממשל הסורי.
הדיווח הזה כלל את שאלת נאמנותם של בכירים צבאיים ומדיניים בדמשק, בנוגע למלחמה החשאית בין רוסיה לאיראן בשטחה של סוריה. אם הידיעה הזו נכונה, הרי שמלבד זאת שרוסיה השכילה לצייר את עצמה בישראל ובעולם כולו כמדינה הומנית ואנושית, הרווח הרוסי כאן הוא אדיר: רוסיה הצליחה בעקבותיו לעשות קפיצת מדרגה משמעותית ולגלות את הסודות האירניים המתרחשים מאחרי גבה.
ויש כאן רווח נוסף: בדיוק שבוע לפני החזרת גופתו של זכריה באומל הי"ד התרחש בדמשק מפגש פסגה בין רמטכ"לי סוריה, עיראק ואיראן באשר לעתידה של סוריה. באתר 'אינטלי טיימס' נכתב בנוגע לפסגה הזו כי "אתמול לקראת חצות, המריא מטוס המנהלים הממשלתי של איראן משדה התעופה של דמשק כשעליו המשלחת הביטחונית האיראנית בראשות הגנרל מוחמד באקרי.
אל באקרי נילוו גם בכירים ממשמרות המהפכה והביקור התמקד בתיאום הביטחוני עם סוריה ועיראק וזאת לקראת פתיחת מעברי הגבול בין המדינות לתנועה חופשית, מה שיהווה בימים הקרובים אתגר לא פשוט לישראל במניעת הברחות איראניות על הציר הקרקעי המחבר את איראן לסוריה.
את המפגש אירח סגן מפקד הצבא ושר הביטחון הסורי והשיחות הרשמיות נערכו בדמשק בהשתתפות המשלחות הצבאיות של איראן ועיראק אותן הובילו הרמטכ"ל האיראני והגנרל עות'מאן אל-ר'נמי, רמטכ"ל צבא עיראק”.
פגישת הפסגה הזו מאחרי גבה של מוסקבה גרם למורת רוח בקרמלין והרוסים החליטו להשיב באותו מטבע. הם פרסמו את העזרה הסורית בנושא הנעדר הישראלי כדי להביך את ממשלו של אסד, ולהבהיר לו ולאיראנים כי הרוסים הם אלו שיקבעו את סדר היום בסוריה החדשה ולא אף כוח צבאי אחר.
למען האמת, בכלל לא בטוח שהצבא הסורי שהתבקש על ידי הרוסים לתחום את בית הקברות במחנה הפליטים ירמוק שמדרום לדמשק, ידע לאיזו מטרה מתבקשים חייליו לעשות זאת, כך שבדמשק כנראה הופתעו באמת לשמוע את ההודעה על עזרתם למבצע, אבל פוטין שלח בכך רמז ברור לכל מי שמעוניין לשמוע כי הוא אינו מתכוון לוותר על שליטתו בסוריה, גם אם יעלוב בפובמי במארחיו הסוריים.
