תפסיקו להתבכיין! / כתב ולא מבקש רחמים רק טיפה תשומת לב – פלוני אלמוני.
רגע לפני שהחופש הגדול מגיע ואתו ימים ארוכים של הצורך בהעסקת הילדים שלכם ושליחתם לקייטנות ופעילויות – יש לנו בקשה אחת פשוטה מכם – תרגיעו.
בשנים האחרונות, עם ההתקדמות הטכנולוגית על סטטוסיה, סטוריה ועוד, כשמגיעה תקופת הקיץ בה מאות אלפי הילדים מסיימים את שנת הלימודים ודורשים בלחץ פיזי לא כל כך מתון מהוריהם תעסוקה, נשמעים הורים מתבכיינים על המצב הכה סבוך אליהם הם נקלעו.
עוד באתר:
זה מתחיל בבדיחות שיכלו בכייף לקבל תעודת כבוד מתאגידי המחזור אל"ה או תמיר, ממשיך באמירות "בוקר טוב" שכוללות פירוט של מה עברנו הבוקר, עובר בעוד שלל דברים ולפעמים ממש גובל בבקשות רחמים שופעות אינטלגנציה.
אז רגע לפני שהגל הזה עולה שוב, יש לנו בקשה מכם הורים, תחסכו מאתנו את הבכיינות הכל כך מתישה הזו.
וכשאני כותב "לנו" אני מתכוון לחברים שלכם מהעבודה, השכנים שלכם, החברים של "שלום שלום", אלו שיושבים בשולחן לידכם, אלו שמכינים אתכם קפה. אלה ואלו שעדיין לא עלה בידיהם למצוא את בן או בת הזוג או לחלופין אלה שזכו למצוא אך טרם חובקים ילדים.
ולא, אל תטעו, לא ביקשנו רחמים, אנו לא זקוקים להם. יתרה מזו, לא רוצים שתדברו על זה וכשנגיע לסביבה שלכם תשתתקו. אנו פשוט סבורים שזו בכיינות מתישת סביבה, רצון כביכול לפרוק בעיה כשהיא ממש לא כזו.
תעצרו לרגע, תסתובבו למושב האחורי ברכב, תביטו, תעריכו ותודו לקב"ה.
תפסיקו להתבכיין, זה לא מכובד וקצת, קצת הרבה, כפוי טובה.
חופש מהנה ושמח!
האזינו:
