התנהגות הבן בקדושה – מושפעת מהתנהגות האב'
רבינו האור החיים הקדוש כותב בפרשתינו, בענין השפעת האב על הבן חידוש גדול.
שבנוסף ל'דוגמא האישית' שהאבא נותן לבן, יש השפעה רוחנית וסמויה בענייני קדושה, שהתנהגות האב משפיעה על הבן, וגם לאחר שנולד הבן, ואפילו לאחר שהתחתן, התנהגות האב, משפיעה עליו לטוב או לרע חס ושלום.
עוד באתר:
לדוגמא: אם האבא היה רשע בשעת לידת הבן, וזה השפיע על נשמת הבן שיש בו נטיה לרע, כשהאבא חוזר אחר כך בתשובה, זה משפיע גם על נפש הבן שנהיה מתוקן ומטוהר יותר. וכמו כן להיפך, אם האב היה צדיק בשעת הלידה והשפיע נפש קדושה לבנו, אם אחר כך מקלקל את מעשיו זה משפיע לרעה על נפש הבן.
לפי זה, כותב רבינו הקדוש שתולדותיו של יצחק היו מעולים וחשובים יותר מתולדותיו של אברהם, מכיון שהיה תרח רשע גמור עד סמוך למיתתו, זה השפיע על שלימות ומעלת אברהם אבינו.
לעומת זאת, יצחק בנו הוליד נשמות קדושות יותר כי הוא צדיק בן צדיק.
וזה רמוז בפסוק 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק', וידוע שכל מקום שכתוב 'ואלה' [עם וא"ו, ולא 'אלה'] מוסיף על הראשונים. וגם כאן בא לומר שתולדותיו של יצחק יש להם תוספת חשיבות ומעלה, על תולדותיו של אביו אברהם, ולא מפני שיצחק יותר צדיק מאברהם, אלא בגלל ש'אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק' כי אביו של יצחק היה אברהם הצדיק, מה שאין כן אביו של אברהם היה תרח הרשע, שלא עשה תשובה אלא סמוך למיתתו.
נמצינו למדים: שמעלת 'צדיק בן צדיק' לעומת 'צדיק בן רשע', אינו רק בעניני תפילה, אלא הוא נוגע גם לדורות הבאים אחריהם, שצדיק בן צדיק מוליד ילדים טובים בנשמתם יותר מצדיק בן רשע.
[אור החיים תולדות פרק כה פסוק י"ט]
