וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:
בפרשתינו מסופר שאברהם אבינו עליו השלום הציל את מלך סדום במלחמה במסירות נפש, וכשנפגשו אחרי המלחמה, הוציא להם שם בנו של נח לחם ויין, ונתן להם.
ושואל רבינו האור החיים הקדוש, בשביל מה התורה מספרת לנו זאת, ומה עלינו ללמוד מזה???
עוד באתר:
רבינו הקדוש לומד מוסר השכל מזה, להבחין בין התנהגות הרשעה והשפלה של גוי, לבין ההתנהגות הנדיבה והמיוחדת של יהודי.
מלך סדום, למרות שאברהם הצילו במסירות נפש, לא נתן לו כלום כשחזר מהמלחמה. ומצד שני, צדקות שם בן נח – שלמרות שלא היה חייב לאברהם כלום, הוציא לו לחם ויין.
וזה לשון קודשו: להגיד שבח הצדיקים מה בינם לבין הרשעים, כי מלך סדום יצא לקראת אברהם לראות פניו ריקם, הגם שאליו יחוייב להקביל פני אברהם במנחה כיד המלך, והוא הרשע יצא בידיים ריקניות, ושם הצדיק מבלי חיוב נדיבות יעץ והקביל פניו בלחם ויין'. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים לך לך פרק יד פסוק יח]
