מאת: קרן אברהם
מצרכים:
3 כוסות קמח
גביע שמנת 27% 'תנובה'
גביע גבינת נפוליאון טבעית (לאוהבי הטעמים, ניתן להמיר בגבינת נפוליאון עם שום-שמיר או עם זיתים)
150 גר' חמאה קרה 'תנובה' חתוכה לקוביות
מעט פפריקה גרוסה או מעט צ'ילי
מעט פלפל שחור גרוס
ניתן גם להוסיף מעט עשבי תיבול מיובשים כגון טימין, אורגנו, רוזמרין קצוץ דק ועוד.. (אני לא הוספתי)
כ-60 זיתים ללא חרצנים
1 פרוסה של גבינה צהובה 'תנובה' חתוכה לחתיכות דקות בגודל חור הזית
לציפוי הכדורים:
ביצה טרופה עם כף שמן זית
מעט מלח גס
100 גר' שומשום קלוי על מחבת ללא שמן (ניתן לערבב ביחד עם שומשום שחור)
עוד באתר:
הוראות הכנה:
מכניסים לקערה או למעבד מזון את הקמח, השמנת, הגבינה, החמאה והתבלינים ולשים בחוזקה או מפעילים עד איחוד החומרים. הבצק יהיה מאוד דביק בשלב הזה, אך אל דאגה – לאחר קירור הוא יהיה נוח לעבודה.
עוטפים את הבצק בניילון ומכניסים למקרר לפחות לשעתיים להתייצבות. בינתיים מכינים את הזיתים – מכניסים לכל חור זית – "מקל" גבינה צהובה בגודל החור.
יוצרים מהבצק כדורים קטנים בגודל של חצי ביצה לערך, פותחים ומכניסים לתוכו זית ועוטפים בבצק (ייתכן מאוד שתהיו זקוקים למעט קמח נוסף לקימוח הידיים בשלבי הכידרורים). מגלגלים ביד לכדור קטן ומניחים בצד.
כשמסיימים להכין את כל הכדורים, מכניסים אחד אחר השני לטבילה בביצה הטרופה ובשומשום הקלוי וממשיכים לגלגל את הכדור על כף היד כדי להחדיר את השומשום לתוך הבצק. מניחים את כל הכדורים במרווח מה אחד מהשני על תבנית מרופדת בנייר אפייה ובשלב זה זורים מעל כל הכדורים שבתבנית מעט מלח גס (זהירות עם המלח, לא לזרות הרבה). אם יש צורך והמלח אינו נתפס על הכדורים, גלגלו בעדינות את הכדורים בתבנית כדי שהמלח יחדור קלות לתוכם.
את כל הכמות שיוצאת, אופים בשני מחזורים על 180 מעלות עד הזהבה.
הערות על המתכון:
ניתן להמיר את הגבינה בגבינה של 5% או 9% כמו כן את השמנת, לשמנת של 15%. אבל אתם יודעים איך זה? מה שמשמין, לרוב הוא גם יותר טעים או להיפך,מה שטעים – לרוב הוא גם יותר משמין.
במקום 'מקלות' של גבינה צהובה, ניתן להמיר לפרוסות דקות משיני שום, או ל'מקלות' של גמבה. אבל תתארו לכם את הגבינה הצהובה נמסה בפנים… איך אפשר לוותר?
אם לא רוצים למלא את הזיתים בחור שלהם בגבינה צהובה, ניתן לגרד 100 גר' גבינה צהובה ולערבב אותו ביחד עם חומרי הבצק. גם מצוין ופחות עבודה.
קחו את המתכון הזה ושנו אותו כרצונכם, אפשר לטבול אותו בפרג, בקוואקר, בגרעיני חמנייה, בשברי צנוברים, בזעתר ועוד… כיד הדמיון הטובה עליכם. אני השתמשתי בחצי מכמות הקמח הכללית – בקמח תופח. אך ניתן גם להשתמש רק בקמח רגיל (בתוספת מעט אבקת אפייה).
