במחנה הריכוז דכאו: ננעל הכינוס הל"ב של ׳ועידת רבני אירופה׳ | תיעוד

בסוף השבוע ננעל הכינוס הל"ב של 'ועידת רבני אירופה' שהתקיים במינכן. יומו האחרון של הכינוס הוקדש לביקור בקהילה היהודית שבמרכז העיר. לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת המפואר, השתתפו הרבנים בדיונים ושיעורים ופנל שאלות ותשובות עם חברי בית הדין הגדול של הועידה, אורח הכבוד הגאון רבי אשר ווייס גאב"ד 'דרכי הוראה', נשיא הועידה רב ואב"ד מוסקבה הגאון רבי פנחס גולדשמידט והמנהל הרבני ראש ישיבת 'תורת חיים' הגאון רבי משה לבל. 

בטרם צאתם פקדו הרבנים את אתר מחנה הריכוז דכאו שם קיימו עצרת זיכרון בהשתתפות שר הפנים של בוואריה, רבה של מינכן הרב שמואל אהרון ברודמן ונשיאת הקהילה היהודית. רבה של קזבלנקה הרה"ג רבי יעקב סבג ערך סיום מסכת 'מגילה' והרב רפאל מנת רבה של אוסם נשא תפילת 'א-ל מלא רחמים'.

"העם היהודי שאתם מיצגיו קרוב לליבנו, זוכרים את העבר ומרכינים ראש. בשם ממשלת בוואריה אזרחיה והעם הגרמני אנו מודים לכם שבחרתם לקיים את הועידה החשובה הזו כאן על אדמת גרמניה. אנו מחויבים מתמיד להילחם בנחישות בכל גילויי אנטישמיות ומושיטים יד אוהבת לאומה היהודית בכל מה שניתן לאל ידנו כדי שתשגשגו ותפרחו" – כך אמר שר הפנים של בוואריה מר יואכים הרמן בעצרת הזיכרון.

השר הרמן הביע את תקוותו כי הועידה תתכנס שוב בבוואריה; "אנו מצדנו נשמח לארח אתכם שוב ונעניק את חסותנו בידידות אמת באהבה'. שר הפנים אמר עוד כי ממשלתו תשקיע משאבים כדי להרחיב את קליטת המבקרים הרבים באתר מחנה ההשמדה; 'בשם הקורבנות ולמען הזיכרון החשוב של האנושות לזוועות ולעולם לא עוד".

ערב קודם לכן התקיים כינוס היסוד של החטיבה הבינלאומית של 'ועידת רבני אירופה' פנים אל פנים. כזכור, לפני כשנה וחצי החליטה הועידה להקים במסגרת הועידה חטיבה בינלאומית שתאגד בתוכה רבנים מכל קהילה שחפצה בשיתוף פעולה עם הוועידה. במטרה לעמוד כאיש אחד למען הבטחת המשך קיומם פיתוחם ושגשוגם של החיים היהודיים. במהלך החודשים האחרונים הצטרפו לחטיבה 24 הרבנים הראשים אבות בתי הדין ודיינים ממדינות ערב מדינות המפרץ אפריקה ודרום אמריקה. בכינוס השתתפו; הרבנים הראשיים של איראן, קזבלנקה מרוקו, תוניסיה, גיאורגיה, אזרביז'אן, תורכיה, איחוד האמירויות, צ'ילי, מקסיקו, קולומביה, גוואטמאלה, אורוגוואי, פנמה, וראש הקהילות היהודיות בארגנטינה. 

הגר"פ גולדשמידט אמר כי: 'מאז הקמתה, לאחר מלחמת העולם השנייה, סייעה 'ועידת רבני אירופה' לקהילות רבות באירופה כמובן, ולקהילות רבות בעולם, חלקן גם תחת משטרים אפלים, במסירות נפש של ממש. ואכן זכינו וכל פניה מכל קהילה מכל מקום שיהיה זכתה למענה האפשרי מצד הוועידה. כיום, לאור השינויים גאופוליטיים המתרחשים לאחרונה בעולם, ובמיוחד באזור המפרץ וצפון אפריקה, קיבלנו פניות רבות מרבני האזור להרחיב את הפעילות הרשמית של הועידה גם עבור הקהילות היהודיות ברחבי העולם. הפניות הללו הגיעו גם ממקומות רחוקים יותר, בהם אין התאגדות מתאימה לרבנים ולקהילה, כדי לעמוד לימינם בעת הצורך. 

'נפעל שכם אל שכם בבניה טיפוח ושגשוג חיי תורה ומצוות בקהילות אלה, במסגרת פרויקט הדגל של הועידה לבקשת גדולי ישראל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ולאחריו מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל ויבדלח"א מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א; הקמת כוללי אברכים ברחבי אירופה, נקדיש מאמץ מיוחד במדינות אלה, וסיוע והכוונה להקמת תשתית קהילתית חינוכית רבנית ובתי דין מתאימה – הועידה גם תביע את העמדה היהודית בגאון ובעוז בפני ההנהגה במדינות אלה'.

הגר"מ לבל אמר כי 'רבות הבעיות העומדות על הפרק בעולם כולו ובמדינות אלה במיוחד. ובימים אלה אנו נזכרים בדברי ימי ישראל עת ייסדנו את 'ועידת רבני אירו אסיה' כאשר נכנסנו למעונו לקבל את ברכת פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובחביבות מיוחדת בירך בפה קודשו את כולנו; 'אני מברך כל אחד ואחד מכם בהצלחה להרבות תורה ויראת שמים בכל מקומות מושבותיכם להגדיל תורה ולהאדירה".

רבה של איראן הרה"ג רבי יהודה גראמי סיפר בהתרגשות על הקהילה וחיי היהודים במדינה. 'כידוע על פי דת האסלאם השולטת גם בחוקי המדינה אסורה צריכת אלכוהול ולכן אין בנמצא מכירת יין בחנויות ברחבי המדינה. הקהילה היהודית הזוכה לחופש דת מוחלט, קיבלה זיכיון פרטי לייצור ושיווק יין – אך באופן המאפשר שימוש לצריכה עצמית בלבד. מיותר לציין מה יקרה למוסלמי שיימצא מערים על החוק ורוכש לעצמו יין מהקהילה היהודית וכמובן מה יקרה למוכר'.

עוד סיפר הרב גראמי כי גם שחיטת עופות מתקיימת באופן פרטי מדי שבוע, לצד שחיטת בקר מדי מספר חודשים. השחיטה היא אתגר מיוחד בשל העובדה כי שחיטות פסולות אינן יכולות להימכר להמון העם, בשל העובדה כי התושבים הנמנים על הדת השיעית באיסלאם אוכלים בשר "חלאל" בלבד. בעוד הסונים יאכלו לדוגמה גם בשר כשר שנשחט על ידי היהודים'.

רבה של אזרבייג'אן הרב זמיר איסייב סיפר בגאווה על החיים היהודיים בבאקו בירת אזרבייג'אן; 'אין אצלנו כל גלוי של אנטישמיות. האזרים מאוד מכבדים את היהודים. אחד החיילים היהודים שנהרג בקרבות נישא כגיבור העם, וישראל היא דוגמא לעם מצליח בקרב אזרחי המדינה'.