אתם יודעים…
יש אנשים שמאוד מאוד אוהבים לקרוא היסטוריה…
דברי ימי עם ישראל, מסעות, חורבנות, קשיים מלחמות, מי ניצח ומי הפסיד, את מי עניינו האינטריגות, ואת מי עניין השלון בכל הרמות.
עוד באתר:
אך דומה שמביטים רק בשנים האחרונות ובעשור האחרון, אויבינו מנסים להשמידנו בכל הזדמנות, אם זה בארגוני הטרור מעזה!!!!, וכלה בלבנון, ומאיראן…
ואנחנו רואים זאת ומנסים להבין האם אמרת החסיד הידועה מספר בעל "חובות הלבבות", לרבנו בחיי ע"ה, שאמר לעורכי המלחמה "עכשיו חזרתם מהמלחמה הקטנה חכו למלחמה הגדולה", דהיינו מלחמת היצר יכולה להשתוות לזה?
זוהי אמנם שאלה קצת כבדת משקל אך מחובתנו לתת עליה את הדעת.
אומרת התורה הקדושה בפרשת השבוע (כה,כב): "ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה'".
כותב רש"י הקדוש: "מה יהא בסופה".
ושואל הגאון הקדוש ר' שמחה בונים מפשיסחא זצוק"ל בספרו קול שמחה – חובה עלינו להבין מה היה רצונה העז של רבקה לבדוק מה יהא בסופה? מדוע פרש"י כך?
אלא הוא מתרץ דבר נפלא ביותר וזה לשונו: "אך כי הנה כל ימי האדם היצר נלחם עימו וכאן היה עשו מפרכס לצאת בעברה על פתח עבודה זרה, ויעקב היה מפרכס לצאת בעברה על פתח בית המדרש וסברה שהוא ולד אחד, רק שהוא נלחם עם זה היצר, על כן הוא פעם כך ופעם כך, והלכה לדרוש 'מה יהא בסופה', מי יגבור על מי, כי מי שהוא יגבור בסוף הוא המנצח וכו'
והמסר הוא נפלא – מלחמות לאורך הדורות תמיד היו, תמיד כל צד וצד ניסה לגבור על רעהו בכל מיני אמצעים, אבל תמיד ידעו שמי שיגבור כאן הוא יהיה המנצח, רבקה אימנו פחדה האם הולד שנמצא אצלי בבטן יקבל את כל הכלים והאפשרויות לגבור על היצר? מה בדיוק יהיה איתו? לכן הלכה לדרוש את ה', האם הולד אצלי יהיה טיפוס שילמד תורה בנחת? או יכעיס אותך ה' יתברך? ולכן בדקה רבקה אימנו מה יהא בסופה.
וזה באמת עיקר כל האדם, כי לפעמים אדם חושב שהחיים הם סוג של פיקניק, "מצוות אנשים מלומדה", אני עובר את החיים בצורה X ולא בצורה Y , אבל אין לך מה לעשות ככה רוצה ה' יתברך, ואם אדם ככה לפעמים אפילו פוגש חבר שלא נראה לך למה פניו רעים היום, ואתה מנסה לגשש מתחת לפני השטח..
"מה שלומך", ר' איד?
"למה אתה נראה ככה"?
הוא אולי לא יפתח בשלב הראשוני, אך "דאגה בלב איש ישיחנה"..
יכול להיות שעכשיו יש לו מלחמות מאוד גדולות עם היצר וחוסר תשומת לב למצב העכשווי והנתון באותו רגע, אך שהוא מקבל תמיכה מחבר /מכר/ אח אתה גורם לו לעבור את המשוכה הרבה יותר מהר ממה שאפשר לדמיין..
בואו ותשמעו סיפור (דורש טוב, בראשית, פרשת חיי שרה עמוד תמה)
"הבעל התניא ונכדו הצמח צדק התגוררו באותו בנין, זה מעל זה, יום אחד היה "הצמח צדק" שקוע בלימודו ולא שם לב שתינוקו בוכה, הסבא, בעל התניא, שמע מהקומה העליונה את קולות הבכי של נינו, שהפריע את לימודו.
ירד בעל התניא לבית ה"צמח צדק" כדי להרגיע את התינוק, שאל ה"צמח צדק" את סבו: "מדוע באת"?
תמה בעל התניא: "וכי אינך שומע את קולות הבכי של תינוקך?"
"לא שמעתי, הייתי עסוק בלימוד", השיב "הצמח צדק".
אמר בעל התניא: "דע לך כלל: לא משנה במה אתה עסוק ובמה ראשך שקוע, כשיהודי בוכה – צריך לשמוע אותו! גם אם היהודי הזה הוא תינוק קטן וגם אם הוא תינוקך שלך".
והבה נעשה קל וחומר מאוד פשוט, אם כשיהודי בוכה כך, אז כשיהודי פשוט נלחם עם יצרו בשביל להיות המנצח על אחת כמה וכמה כמה צריך לנסות להשתדל לעזור עד כמה שאפשר בכל המישורים האפשריים בין אם זה חברתיים ובין אם זה אפילו גשמיים כפי היכולת.
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!!
המאמר נכתב לרפואת
בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו
ספיר רעיה בת פאני תחי'.
