מי כאן בעל הבית? \ הרב אריה אטינגר

השבוע אני רוצה לפתוח בשאלה שהגיעה בשבוע שעבר לשידור שנתתי ברדיו "קול חי" ולא הספקתי להתייחס אליה,

אני מקריא את השאלה מילה במילה:

"שאלה לתוכנית של הרב אטינגר: התינוק שלי צריך בדיקת  אורטופד. ויש תור רק בעוד חודש וחצי בעיר שבה אני מתגוררת, מאחר ואני דואגת לו ביטלתי יום עבודה (סה"כ 3 שעות) וקבעתי לו אורטופד בירושלים. בעלי הגיב לי על הנ"ל ואמר לי שאני חרדתית. 

• האם זה נקרא שאני חרדתית?
• אני פשוט דואגת לו ומעדיפה שלא לאחר את הרכבת ושאח"כ הטיפול בבעיה יהיה יותר מסובך, ולכן בחרתי להתאמץ על כך. 

מי צודק?"

אז מה אתם אומרים מי צודק?

וכאן אני רוצה לפתוח בסיפור השבועי שלנו

לא מזמן שיתף אחד התלמידים שלנו בבית הספר להכשרת יועצים בדילמה שיש לו מול מטופל: ראובן יהודי יקר פנה אליו וביקש עזרה, הוא מעוניין להגיע לטיפול. התלמיד שלנו, ששמו אורי הסביר לראובן שמומלץ מאד שיגיע עם אשתו לתהליך מאחר וכאשר התהליך נעשה עם שני בני הזוג יחד הוא הרבה יותר אפקטיבי ועוצמתי. 

האזינו

ראובן השיב לו כך: "אני לא יכול לבוא עם אשתי משום שהיא מתנגדת בכל תוקף לכל הרעיון הזה של טיפול. כאשר אורי המטפל שמע את זה הוא שיתף אותנו- חברי הקבוצה, שהוא הרגיש ממש פחד גדול ושאינו מסוגל לקבל את ראובן לטיפול. 

כמובן שהתחלנו לברר מה קורה לאורי, מה הפחדים והחששות שהתעוררו לו בעקבות המקרה הזה.

שאלנו את אורי שאלת בירור אחת שממש עזרה לו לברר את עולם הרגשות שלו: מה היה קורה במקרה הפוך אם הבעל היה מתנגד לטיפול האם גם אז היית חושש? אורי חשב על השאלה וענה שלא, הוא לא היה חושש.  

ואז התברר בעצם דבר מאוד מעניין בעולמו של אורי: אורי גדל בבית שהאמא הייתה הדומיננטית והחזקה, היא ממש ניהלה את בעלה, וכך אורי גדל באווירה של 'והיא תמשול בו'. 

ובאופן לא מפתיע, גם היום מול אשתו הוא משכפל את הדינאמיקה הזו, בחוויה שלו אשתו ממש שולטת עליו ומנהלת אותו. 

ובדיוק את זה הוא משליך כעת על עולם הטיפול בכך שהוא פוחד לקבל גבר לטיפול כשאשתו מתנגדת לכך. ולמה? כי אין לו ספק בכך שאם האישה מתנגדת לטיפול אז היא עלולה לחבל בכל התהליך עד כדי כך שהיא עלולה גם לפגוע בו- אורי, המטפל.

היום אני רוצה לייחד את התוכנית לנושא של 'שליטה' של בני זוג האחד על השני, גבר ששולט באשתו או אישה ששולטת בבעלה.

וכאן אני חוזר לשאלה שפתחתי בתחילה, המאזינה שואלת לגבי סיטואציה שהיא ביטלה יום עבודה כדי לטפל בבן שלה שצריך בדיקה אורתופדית ובעלה אמר לה שהיא חרדתית, ואז היא שואלת כך: 

• האם זה נקרא שאני חרדתית?
• אני פשוט דואגת לילד ומעדיפה שלא לאחר את הרכבת כי אח"כ הטיפול בבעיה יהיה יותר מסובך, ולכן בחרתי להתאמץ על כך. 

וכאן היא שואלת: מי צודק?

ואני שואל האם השאלה כאן היא "מי צודק", או שהשאלה היא "מי הקובע" או "מי השולט", מה העומק של מה שקורה כאן בסיטואציה? 

וגם מה הכוונה במה שאומרת התורה "והוא ימשול בה"?

אז כדי להסביר את עומק העניין אני רוצה ללמד אתכם מושג שנקרא "רמת מובחנות שווה"

כל מה שקורה בין בני זוג מלמד על צורך רגשי של שני הצדדים, גם כשנראה שצד אחד לא בסדר והשני בסדר, או צד אחד שתלטן והשני מרצה וכדומה- האמת היא ששני הצדדים משתפים פעולה עם המצב באותה מידה!

כלומר- לשניהם יש את אותו צורך וכל אחד ממלא את הצורך הזה בהתאם לדפוס שלו,

בדיוק באותה מידה שהשתלטן משתלט- כך גם המרצה זקוק לכך. למה הוא זקוק?

יכול להיות שהוא נהנה להיות פאסיבי ומנוהל, זה חוסך ממנו את הצורך לקבוע ולטעות ולהיות אשם…

ויכול להיות שהוא גם נהנה מכך שבן הזוג נותן לו אישורים ומרוצה ממנו, אולי יש לו חרדה שהוא ינטוש אותו ולכן הוא כל הזמן דואג לרצות אותו.

זו אגב, הסיבה המרכזית לכך שתמיד טיפול זוגי יהיה יעיל ואפקטיבי יותר מטיפול פרטני, משום שהרבה פעמים צד אחד עושה שינוי והצד השני- שלא עבר תהליך, מושך אותו לדפוסי התנהגות הישנים, אבל כששני בני הזוג עוברים תהליך יחד אז השינוי יהיה יותר מהיר ועוצמתי.