לראשונה בישראל: אתר תת ימי סומן כאתר היסטורי

הצוללת האיטלקית "שירה", שהוטבעה במלה"ע השנייה במפרץ חיפה, סומנה במפות הימיות על מנת להגן עליה מפגיעות ולשמרה כחלק מההיסטוריה של האזור

קובי פינקלר

כ"א בשבט תשפ"ד, 31/01/24 09:45

א+

א-

לראשונה בישראל: אתר תת ימי סומן כאתר היסטורי. מדובר בצוללת האיטלקית "שירה" (Scire), שהוטבעה על ידי הבריטים באזור מפרץ חיפה במהלך מלחמת העולם השנייה. סימונה של "שירה" כאתר היסטורי נעשה ביוזמתו של פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, ובהובלה משותפת של האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וזאת כשלב ראשון ממהלך שמטרתו הכרה סטטוטורית של המדינה באתר זה, ובאתרים נוספים שהיו חלק ממערך ההגנה הבריטי באזור חיפה.

רקע היסטורי: "שירה", צוללת במשקל של כ-680 טונות, הושקה בשנת 1938 ובמהלך מלחמת העולם השנייה לקחה חלק במספר תקיפות ופשיטות נגד שורה של מטרות בריטיות. הבולטת בהן היתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה בדצמבר 1941, במסגרתה הצליחה להטביע מספר כלי שיט בריטים, כולל שתי אניות מערכה. בעקבות פשיטה זו, התקינו הבריטים מערכות גילוי תת-מימיות בכמה מנמלי הים התיכון האחרים שבשליטתם, כולל בנמל חיפה. בסיסה של המערכת לאיתור צוללות היה בסטלה מאריס, והיא כללה עמדות תצפית על רכס הכרמל ובבוסתן הגליל, אליהן היו מחוברות מערכות כבלים שהונחו על קרקעית הים בצורת לולאות. המערכת קלטה שינויים בזרם שיצרו גופים גדולים עשויי ברזל שחלפו מעליה והעבירה התראה לחוף. ב-10 באוגוסט 1942, זיהתה מערכת זו את "שירה", שנשלחה על ידי מפקדת הצי האיטלקי לתקוף את נמל חיפה. תקיפה בריטית משולבת, שכללה הטלת פצצות עומק וירי תותחים מסוללות סטלה מאריס, הביאו להטבעתה של הצוללת האיטלקית ולמותם של כ-60 אנשי צוותה.

מקום טביעתה של "שירה", כ-30 מטר מתחת לפני הים, היה ידוע, וכבר בשנת 1950 דיווח עליו חיל הים הישראלי לצי האיטלקי. בשנת 1963, ביוזמת משפחות מלחי הצוללת, הגיעה לחיפה חברה אזרחית איטלקית, שביצעה צלילות במקום אולם דיווחה שלא הצליחה לאתר שרידי אדם. חלקים מהצוללת נמשו והועברו לאיטליה, שם הוצבו במספר אתרי זיכרון, אולם אנשי הצוות עצמם נחשבו נעדרים במשך קרוב ל-40 שנה.

בשנת 1982, במסגרת צלילת סקר שערך, הצליח אהוד גלילי, מבכירי הארכיאולוגים הימיים בישראל, להיכנס אל תוך חדר הטורפדו האחורי של "שירה", ובין היתר איתר ותיעד שם שרידים של עשרות מאנשי הצוות. גלילי דיווח מיד על הממצאים לרשויות באיטליה, ובשנת 1984 חולצו מהצוללת שרידיהם של 42 איש, ונקברו באתר הנצחה בעיר בארי. שאר אנשי הצוות עדיין מוגדרים נעדרים.

מאז שנות ה-80', פועל פרופ' גלילי, יחד עם הצי האיטלקי וגורמים רשמיים נוספים, במטרה להגן על "שירה" ולהכיר בה כאתר מורשת וזיכרון, וכן כחוליה חשובה בהיסטוריה של האזור והקרבות שהתחוללו בו. עם השנים, הלכו וגברו הצורך והחשיבות בהשלמת צעדים אלה לאור פגיעות ב"שירה", ובראשם נזקים כבדים שנגרמו לגוף הצוללת ולגשר הפיקוד בשנת 2002, במהלך תמרון משותף של הצי האמריקאי וחיל הים הישראלי, מה שהוביל למחאה רשמית של איטליה בפני ממשלות ישראל וארה"ב.

בשנת 2022, פנה משרד החוץ האיטלקי לרשויות בישראל, וביקש שיינקטו צעדים להבטיח את שימורה של הצוללת, המהווה אתר היסטורי ואתר זיכרון רב משמעות. במסגרת מאמצים אלה, פנה בקיץ האחרון פרופ' גלילי לרוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל, ולמועצה לשימור אתרים, על מנת לקדם מהלך להכריז על "שירה" כאתר היסטורי תת ימי. הצורך במהלך זה גבר מאוד לאחרונה, עקב העבודות בנמל המפרץ החדש והרחבת אזורי העגינה שלו. לדברי פרופ' גלילי, לא רק שהמפרץ הוא אזור פעיל שהתנועה בו רבה, ושהוא אינו מוגדר כשמורת טבע או כאתר עתיקות מוכרז ולכן אינו מוגן סטטוטורית – הסכנה העיקרית לצוללת שיצר המצב החדש בשטח היא האפשרות שעוגן שתטיל אחת האניות יפגע ב"שירה" ויהרוס אותה כליל.

בעקבות המהלך המשותף, עודכן מיקומה המדויק של "שירה" במפות הימיות האלקטרוניות של מפ"י, ובקרוב יעודכנו בהתאם גם שאר המפות. סימון הצוללת יסייע לשימור האתר ומניעת פגיעה בו על ידי אניות עוגנות.

פרופ' אהוד גלילי, אוניברסיטת חיפה: "אנו רואים במערך ההגנה הבריטי בחיפה – הכולל עמדות תצפית, מעשנות וסוללות תותחים ביבשה, כמו גם אתר הצוללת ומערכות הכבלים התת-ימיות בים – מארג היסטורי ייחודי שיש לטפחו ולשמרו. המועצה לשימור אתרים, יחד עם המרכז למיפוי ישראל, גורמי התכנון בעיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה, ממשיכים ביוזמה לשמר אתרים אלה ולהנגישם לציבור".

רוני שדה, ראש האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל: "זהו מהלך מעשי ותודעתי ראשון וחשוב, לשימור פיסת היסטוריה המונחת על קרקעית הים של ישראל. כחלק ממשימותיו של האגף למיפוי ימי, אנו מנהלים מאגר נתונים מקיף על המרחב הימי, ומצויים בקשרי עבודה עם גופים מקבילים בחו"ל, לרבות האדמירליות הבריטית. שמחנו לשתף פעולה עם פרופ' גלילי והמועצה לשימור אתרים, ואנו נערכים להוביל במשותף הכרזות נוספות של אתרי עניין תת ימיים".

יעל אטקין, מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים ומי שהובילה את הנושא מטעמה: "אין ספק, שהמהלך שקודם הוא ציון דרך במהלך כלל ארצי מבורך לקידום ההכרה באתרים תת ימיים ושרידיהם כאתרי מורשת, והכרה סטטוטורית של גופי המדינה באתרים אלה. האתגר העומד בפנינו כעת, לאחר תקדים "שירה", יהיה הכרה בשרידים אלה מתוקף התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה – כלומר כאלה שיזכו לא רק לסימון במפות, אלא גם להגנה חוקית מטעם המדינה".