קשה לתפוס את גודל האסון כשהוא מכה בך ביום בהיר. עד לפני ימים ספורים, הרב מנחם גולדשמיד זצ"ל עדיין התהלך ברחובות בית שמש – אותם רחובות שהוא עצמו היה ממייסדיהם. היו לו מעט ייסורים שגרתיים, אך איש לא תיאר לעצמו שזו תחילת הסוף. דלקת ריאות פשוטה שהסתבכה הובילה לאשפוז בזק, ותוך ימים ספורים – הלב הגדול של בית שמש נדם. בן 59 בלבד בפטירתו.
הרב מנחם לא היה רק תושב העיר 28 שנים; הוא היה האבן השואבת שלה. הוא היה מהחלוצים של רמה ב', ומי שהקים בעשר אצבעותיו את בית הכנסת המרכזי של קהילת 'פרושים'. הוא בנה קירות, אבל יותר מזה – הוא בנה אנשים.
במשך עשרות שנים, הבית של משפחת גולדשמיד לא היה שייך רק להם. הבן מתאר מציאות שקשה לתפוס בדורנו: "תמיד גדלתי עם אנשים זרים בבית. ילדים מסכנים, אלמנים ואלמנות, גרושים וגרושות – כולם מצאו את מקומם בבית של אבא". הרב מנחם היה הכתובת לכל מי שהחיים הכו בו. הוא נתן להם קורת גג, ארוחה חמה, ותחושה שהם שווים.
תורמים עכשיו ומצילים את האלמנה והיתומים של הרב גולדשמיד >>>
עוד באתר:
לפרנסתו, הרב מנחם עסק בייצור בתים לתפילין. אבל מי שהכיר אותו ידע – בשבילו זו לא הייתה פרנסה, זו הייתה עבודת קודש. ההקפדה שלו על כל תג וכל הלכה הייתה קיצונית. שעות וימים של עבודה סיזיפית היו נזרקים לפח, ובתים רבים לא נמסרו ללקוחות רק כי הוא מצא בהם פגם קל שבקלים. הוא בחר להפסיד סכומי עתק, ובלבד שייצא מתחת ידו מוצר מושלם וקדוש.
השילוב של הוויתור על הפרנסה למען ההלכה, יחד עם העול הכלכלי של חיתון 11 ילדים, יצר חובות אדירים. כל עוד הוא היה חי, הוא נשא את המשא הכבד הזה על גבו, בשתיקה ובגבורה. עכשיו, כשהוא איננו, החומה קרסה.
המשפחה האבלה התעוררה למציאות של סיוט. הבן, שלקח על עצמו את הטיפול בניירת, עומד חסר אונים מול המספרים: "אני מנהל עכשיו את חשבונות הבנק של אבא, והמצב קטסטרופלי. ברמה של הוצאה לפועל. אנחנו בור ללא תחתית – רק הריביות על ההלוואות קופצות ב-7,000 שקלים בכל חודש!"
ובתוך כל ההרס הזה, יושב בבית בן זקונים. החתן האחרון שעוד לא הספיק לבנות את ביתו. עכשיו הוא נותר ללא אבא שיברך אותו, ללא גב כלכלי מינימלי, ועם אמא אלמנה שמאוימת מעיקולים.
הרב מנחם דאג במשך 28 שנים לכל הנדכאים והשבורים של העיר. הוא נתן את הלב, את הכסף ואת הבית שלו לאנשים זרים. האם נעמוד מנגד כשהבית שלו עצמו מתפרק?
אנחנו חייבים להתגייס כדי לעצור את כדור השלג של החובות והריביות, להציל את האלמנה מקריסה, ולעמוד לצד היתום שמחכה להיכנס לחופה.
