היום כו' באייר מציינים את יום פטירתו של האדמו"ר מזוועהיל רבי שלמה גולדמן זצוק"ל, המכונה בפי כל 'ר' שלומק'ה'. מקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים. אלפים עולים להתפלל בקברו של הצדיק הידוע כבעל ישועות בכל העניינים.
הלילה, עלה לציון הקדוש, רבי אלימלך בידרמן שליט"א בלוויית עשרות מתלמידיו, להתפלל בעבור עם ישראל הזקוק לרחמי שמים מרובים בפרט בעת המלחמה הקשה.
ר' שלומק'ה נולד בשנת תרכ"ט. אביו, ר' מרדכי גולדמן היה האדמו"ר השלישי בחסידות זוועהיל ורב העיר זוועהיל שבאוקראינה. סב סבו של ר' שלומק'ה, ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, היה תלמידו הקרוב של הבעל שם טוב.
עוד באתר:
ר' שלמה עצמו כיהן כרב העיר זוועהיל כ25 שנה והיה לאדמו"ר הרביעי בחסידות אחר מות אביו. בהיותו בן 66, בשנת תרפ"ה, עקר מאוקראינה יחד עם נכדו עקב גזירות השלטונות על לומדי תורה ושנה לאחר מכן הגיע לארץ ישראל עם אשרת כניסה שסייע לו להשיג הרב קוק.
הרבי השתקע בירושלים בשכונת בית ישראל, שם בנה את ביתו הפשוט והדל. מספרים כי ביתו מעולם לא היה נעול ותמיד פתוח לרווחה. הצדיק המיוחס קיבל אנשים בביתו בכל שעות היום ושימש אותם בעצמו, מבלי לחוס על כבודו וייחוסו.
קרדיט צילום: י. זילברמן
שמו של ר' שלומק'ה התפרסם בירושלים כבעל מופתים והאמונה כי הוא צדיק וקדוש חצתה מגזרים. הרבי הקדוש היה נוהג לטבול במקווה טהרה טרם ענה לפונים אליו בשאלות קשות. הוא נודע ברחמיו הגדולים על כל אדם, ואף על בעלי חיים מכל המינים. סיפורים מהתקופה ההיא גורסים כי חתולים הסתובבו תדיר בביתו והוא דאג לכל מחסורם.
סיפר משמשו ר' אליהו ראטה ז"ל: פעם אחת בהיות הרבי שוכב במיטתו, ביקש ממני להגיש לו את הספר בו היה רגיל ללמוד קודם השינה. התפלאתי מאוד שכן מעולם לא ביקש הרבי עזרה ועשה הכול בכוחות עצמו. כשראה הרבי את פליאתי, הרים מעט את השמיכה והראה לי חתול שישן בקצה המיטה. 'אם אקום לקחת את הספר, עלול החתול להתעורר. ויגרם לו צער, 'ורחמיו על כל מעשיו' כתיב'. לכן הרבי לא קם ממיטתו'.
האדמו"ר הקדוש ר' שלומק'ה נפטר בכו' באייר בשנת תש"ה. כשנה לפני מותו הקים את ישיבת זוועהיל בירושלים, אשר עומדת עד היום בכיכר זוועהיל הידוע.
אלפי יהודים נוהרים לקברו ביום היארצייט. על הציון שלו מסופרים סיפורי ישועות ומופתים על ידי יהודים שנושעו מעל הטבע בזכות תפילה בקברו הקדוש.
