שופטי בית המשפט העליון – נועם סולברג, דוד מינץ, ועופר גרוסקופף – הודיעו היום (חמישי) כי לא שוכנעו שיש בסיס לטענות העותרות ליאורה ניר ומכון 'זולת' לאפליה וכי לא התרשמו שיש היעדר אכיפה של הרשות השנייה כלפי 'ערוץ 14'.
עוד קבעו השופטים, כי מטבע הדברים המאטריה של תחום התקשורת מחייבת אכיפה מתונה וזהירה בשל חשיבות חופש הביטוי, וכי אין בכוונת בית המשפט להוציא צו על תנאי.
לאור זאת, ובהמלצת בית המשפט, הודיעו העותרים על משיכת העתירה. בית המשפט קיבל את בקשת העותרים למחוק את העתירה כנגד הרשות השנייה וערוץ 14 ללא הוצאות.
עוד באתר:
עוד קודם לכן, טענה הרשות השנייה בתשובתה לעתירה, באמצעות עו"ד עופר קורלנדר ועו"ד אסף הדני, ממשרד יוסי לוי ושות', כי "בניגוד מוחלט לטענות חסרות השחר המועלות בעתירה, הרשות השנייה מפעילה גם מפעילה את סמכויותיה הקבועות בדין בכל הנוגע לאכיפה ופיקוח בכל עת, כלפי כלל הגופים המפוקחים המצויים בסמכותה, לרבות כלפי ערוץ 14 (ובכלל זה באמצעות נקיטת הליכי הפרה והשתת עיצומים כספיים במקרים מתאימים), באופן שוויוני, ללא משוא פנים, וללא כל קשר לזהות המורשה לשידורים או לעמדות ("אג'נדה") אותן הוא לכאורה מקדם".
עוד טענה הרשות, כי "הרשות השנייה סבורה כי יש להיזהר זהירות מרבית מאימוץ התפיסה השגויה העומדת בבסיס העתירה שבכותרת, אשר ממנה עולה לכאורה כי הרשות השנייה נדרשת לשמש כשוטר דעות (וזאת כלפי כלי תקשורת אחד בלבד), וזאת באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק. נדמה כי אין צורך להכביר מילים על הסכנות שבאימוץ תפיסה מעין זו, אשר עלולה להוביל למקומות אפלים, שבהם גופים שלטוניים או מי מטעמם פועלים, לרבות באמצעות שימוש בסמכויות "אכיפה", לצמצם ולהשתיק דעות מסוימות של חלקים בחברה, שאינן נוחות או מתיישבות עם דעות של חלקים אחרים בחברה – וברי כי אין לקבל או לאמץ תפיסה מעין זו כלל וכלל במדינתנו".
הרשות הוסיפה כי "חופש הביטוי אינו רק החופש להביע דעות מקובלות, אלא הינו גם החופש להביע דעות חורגות ואף כאלה אשר הרוב סולד מהן. זהו החופש לא רק לשבח את מעשיו של גורם אלא גם החופש לבקר את אותו הגורם, ואפילו להביע דעות קיצוניות ומכעיסות הצורמות לאוזן השומע".
