"התחושה לא פשוטה בכלל", אומר ל'קול חי' מיכה לייקין אבני, שאביו ריצ'רד הי"ד נרצח בפיגוע בארמון הנציב ורוצחו צפוי להיות משוחרר במסגרת עסקת החטופים. "כל המדינה בטראומה, כבר מאז 7 באוקטובר, בטראומה שרק הולכת וגוברת, וזה מן הסתם למשפחות שכולות ולנו מציף את הטראומה שלנו מלפני שנים שוב, ואני מסתכל על זה היום וזה מכעיס נורא, עכשיו, זה מכעיס בעיקר ברמה הלאומית, כי אני שואל, איך הגענו למצב הזה ומה אנחנו עושים הלאה? הרי ברור שאני, כמו כל אזרח במדינה, רוצה לעשות כל דבר כדי להחזיר כל חטוף וכל מה שאפשר לעשות, ויש לי ילד בצבא שנלחם".
לייקין אבני ממשיך: "מצד שני, עליתי לארץ לפני 40 שנה, ראיתי את עסקת ג'יבריל, ראיתי את עסקת שליט, ראיתי את אלפי המחבלים שהשתחררו, ולפי רונן בר, 82 אחוז מהם חזרו לטרור. המחבלים שהשתחררו בשליט רצחו אלפי יהודים, תמורת בן אדם אחד, והמחבלים שאנחנו נשחרר עכשיו ירצחו אלפי יהודים בעתיד. אז ברמה הלוגית והלאומית זה לא דבר הגיוני לעשות, ברמה האישית והנפש היהודי, חייבים לעשות את זה. אז הסיטואציה היא בלתי אפשרית".
איך היה אפשר להתמודד אחרת? "אם ב-8 לאוקטובר היינו סוגרים את המים והחשמל ועושים מצור שלם על עזה, והיינו מתחילים להפציץ מהאוויר ולא להכניס חיילים, ולהגיד, זה ימשיך עד שאתם משחררים את החטופים ויוצאים עם דגל לבן, היינו מקבלים יותר חטופים חזרה, הרבה יותר מוקדם, במצב הרבה יותר בריא".
עוד באתר:
לדבריו, "בגלל התבוסתנות הלאומית שלנו, שמלווה אותנו כבר 25 שנה, שאנחנו לא מבינים באיזה שכונה אנחנו נמצאים ומול איזה אויב אנחנו מתמודדים, אז אנחנו מגיבים בתגובה מערבית לאיום מזרחי, והדבר הזה לא עובד. 40 שנה מנסים לדבר, לשוחח, לחיות ביחד, זורקים עלינו אבנים, אנחנו לא זורקים חזרה, זורקים עלינו בקבוקי תבערה, לא זורקים חזרה. יורים עלינו, אנחנו יורים חזרה בירי פרופורציונלי, עוצרים וחוזרים לדבר. ארבעים שנה, אותו מעגל, כל פעם אנחנו עוצרים מחבלים, שמים אותם בכלא, אנחנו בעצם חוזרים על אותו דפוס של התנהגות שעד עכשיו לא הוביל אותנו לשום התקדמות".
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
