בעדות מטלטלת בוועדת החוקה בכנסת, חשפה ניצולת השבי ארבל יהוד את הגיהינום שעברה במשך 482 ימים בשבי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי בעזה. "הוכיתי קשות, הושלכתי לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה", תיארה יהוד את התנאים הבלתי אנושיים בהם הוחזקה.
"אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא בידי ארגוני המחבלים בעזה", פתחה את עדותה בקול רועד. "באתי לזעוק את זעקתם לשחרורם של יתר אחיי ואחיותיי המצויים עדיין שם".
במהלך עדותה, חשפה ארבל את אחד הרגעים הקשים ביותר במהלך שביה – ליל החילוץ של החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן ברפיח. "את שריקות הטילים, רעמי הפגזים וההדף שלהם חשתי על גופי. בלילה של החילוץ, כשהוחזקתי בקרבת מקום, בחרתי להיפרד ממשפחתי כי הרגשתי שזהו יומי האחרון", סיפרה.
עוד באתר:
יהוד תיארה גם את האלימות שהופנתה כלפיה כנקמה על פעולות צה"ל. "כאשר נפגעו מפעילות צה"ל עזתים שהיו קרוביהם של חלק מהמשפחות שהחזיקו בי – הוכיתי קשות", חשפה. לדבריה, סבלה גם מ"טרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי".
למרות התנאים הקשים ואובדן התקווה, ארבל הצליחה לשרוד. "שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו. המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום", הסבירה. "גם ברגעי הייאוש, כאשר הושפלתי, לא נשברתי".
לצד תיאור מצבה, ארבל טענה כי המשך המבצע הצבאי מסכן את החטופים שנותרו. "כשהייתי שם חשבתי שמשפחתי וממשלת ישראל יפעלו לשחרורי כמטרה העליונה האחת והיחידה. צדקתי לגבי משפחתי, אך לא לגבי הממשלה שבוחרת גם היום, 591 יום מפרוץ המלחמה, להמשיך בדרך הצבאית שמסכנת את חייהם של בני הערובה".
בסיום עדותה, פנתה ארבל לחברי הכנסת: "שרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת – הביטו בי ותראו את מי הפקרתם ואת מי בחרתם להקריב כפיתרון לבעיית עזה. ידיכם יהיו מגואלות בדמם ובדם החיילים אם לא תעצרו את המלחמה".
יהוד הדגישה כי גם לאחר שחרורה, תהליך השיקום שלה לא יכול להתחיל באמת: "מסע השיקום שלי ושל יתר שורדי השבי לא יכול להתחיל עד שכולם יחזרו. אנחנו פיזית אמנם פה, אך נפשית אנחנו עדיין בשבי איתם".
