השבוע בו מתחילים וקוראים את הפרשה הראשונה מארבע פרשיות מתחקה דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על ארבע פרשיות שהן: "שקלים" "זכור" "פרה" "החודש".
א. קריאה בתורה בשבת מנלן? מסורת לנו כי משה רבנו תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה ברבים, בכל שבת ושבת וכן בחגים (ברגל, ראש השנה, יום כיפור).
ב. ארבע שבתות במשך השנה שאינם ראש חודש ואינם חג ומועד, אינם חנוכה ואינם פורים ובהן אנו מוציאים מהארון שבהיכל לכל הפחות שני ספרי תורה (במקרה שאותה שבת היא גם ראש חודש מוציאים שלושה ספרי תורה ). באותן ארבע שבתות אנו מוסיפים פרשה מיוחדת מתוך חמישה חומשי תורה.
עוד באתר:
ג. ואלה הן ארבע השבתות הייחודיות: 1 במקרה של שנה רגילה (שאינה שנה מעוברת) זו השבת האחרונה של חודש שבט. 2 בשנה רגילה שלוש השבתות המיוחדות תהיינה כולן במהלך חודש אדר. 3 בשנה מעוברת אין מחשבין את אדר ראשון. השבת הראשונה תהא אם כן זו שלפני ראש חודש אדר ב' או לפעמים בשבת ראש חודש אדר ב' (במקרה הזה נוציא שלושה ספרי תורה) .4 יתר שלושת השבתות המיוחדות תהנה כולן בחודש אדר ב' (לפני חודש ניסן).
ד. היסוד לקריאת ארבע הפרשות המיוחדות מצינו במשנה במסכת מגילה (דף כ"ט עמוד א'): "ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החודש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן. לכל מפסיקין בראשי חודשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמעמדות וביוה"כ". בהמשך הגמרא מסבירה עניין המועדים.
ה. הראשונה בארבע הפרשיות הינה פרשת "שקלים" (השנה בכ"ה שבט, שבת פרשת משפטים, שבת מברכין חודש אדר). אנו קוראים בתחילת פרשת "כי תשא". הטעם לקריאה זו הינו "בזמן שבית המקדש היה קיים היו באחד לחודש אדר משמיעין על השקלים. איסוף התרומה של "מחצית השקל בשקל הקודש …תרומה לה'" היתה כאמור "ונתת אותו על עבודת אהל מועד וגו' ". השקלים נועדו לקניית קורבנות התמיד ומוספי הציבור. נשאל השאלה והלא בית מקדשנו אינו קיים כיום? קוראין פרשת שקלים ובמועדה כדי שקריאה זו תחשב לנו כאילו קיימנו המצווה עפ"י הנאמר "ונשלמה פרים שפתינו". איכא דאמרי שכיוון שאנו מאמינים כי ביהמ"ק יבנה במהרה בימינו, תהי המצווה של תרומת השקלים סדורה בידינו.
ו. בשבת הקודמת לפורים אנו קוראים השניה בפרשות המיוחדות היא "פרשת זכור". הקריאה הינה מתוך פרשת "כי תצא" – המפטיר (דברים פרק כ"ה פסוקים י"ז-י"ט): "זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'". המצווה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים וכמובן הציווי למחות ולהשמיד את זכרם. הסיבה לקריאה זו היא סברתם של חז"ל שהמן האגגי היה מזרע עמלק וסיפור מגילת אסתר הינו תלייתו ומחיית זכרו יחד עם עשרת בניו. גם ההפטרה בשבת זכור נושאה הוא "פקדתי את אשר עשה עמלק" (שמואל א' פרק ט"ו),מלחמת שאול בעמלק ותוצאותיה. ראשונים ואחרונים פסקו כי שמיעת פרשת זכור הינה מצווה דאורייתא. איכא דאמרי שקריאת זכור את אשר עשה לך עמלק הינה רק מדרבנן.
ז. לית מאן דפליג על חשיבותה של קריאת פרשת זכור ורובנו נוהגים לראותה כמצווה מן התורה. זו הסיבה כי אנו מקפידים על קריאה מאד מדויקת של פרשת זכור. בקהילות רבות חוזרים על הקריאה בנוסחים רבים של העדות השונות. בקהילות אשכנז קיים מנהג להכפיל את קריאת המלים זכר עמלק. פעם המלה זכר בצירי ופעם שניה המלה זכר בסגול. בקהילות רבות הנוהגות במנהג יוצאי ספרד נוהגים לקרוא בשבת זכור את הפיוט "מי כמוך ואין כמוך" שכתב וחיבר רבי יהודה הלוי. פיוט זה כולל את סיפורה של מגילת אסתר. ברוב קהילות אלה נאמר הפיוט בסוך (לפני או אחרי) קריאת התורה. בספרות הגאונים פרשת זכור נקראת "שבת מחיית עמלק".
ח. השבת השלישית בשבתות המיוחדות היא הקרויה "שבת פרה". אנו קוראים בפרשת "חוקת" (במדבר פרק י"ט פסוקים א-כב). עניינה פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום וכו'. הנימוק המצוי לסיבה לקריאה זו הוא ,שאנו מתמקדים בנושא טהרת הטומאה לכל ישראל שהיה טמא לנפש אדם. הכוונה לטהר את בני ישראל לפני חג הפסח כדי שיקריבו קרבן הפסח בטהרה מוחלטת. לימוד נושא הליך הטהרה נחשב לנו כאילו נטהרנו מטומאותינו והכשרנו עצמנו לקיים במהרה את קרבן הפסח ושאר הקרבנות במועדם וכהלכתם.
ט. השבת הרביעית הינה "שבת החודש" זו השבת החלה בשבת בה מברכים את חודש ניסן או בשבת בה חל ראש חודש ניסן. אנו קוראים בפרשת בא (שמות פרק י"ב פסוקים א-כ) "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. החודש הזה לכם ראש חודשים וגו' ". פרשה שנושאה היא ההכרזה כי חודש ניסן הוא החודש הראשון ובהמשך דיני קורבן הפסח. גם ההפטרה מספר יחזקאל עיסוקה הוא דיני חג הפסח והקרבנות שיהיו בבית המקדש השלישי .
י. בקהילות רבות נוהגים בתפילות השבת של ארבע השבתות לומר יוצרות מיוחדות, חלקן עתיקות מאד מתקופת הגאונים, תור הזהב וכד'. היוצרות נאמרות במהלך תפילת שחרית בברכת יוצר אור, שעל שמה נקראות התפילות בשם 'יוצרות' וכן בחזרת הש"ץ של תפילת העמידה. ברבים מהקהילות נאמרים במהלך תפילת המוסף פיוט המכונה 'מוסף לפרשת שקלים'.
אנו סמוכים לפרשת השקלים. רבים נוהגים להרבות בתרומות לצדקה בעיקר כדי לחנך ילדינו ללמוד מצוות מחצית השקל. נסיים בתפילה כי נזכה במהרה, לתת מחצית השקל כתרומה לבית מקדשנו, ובינתיים שנזכה למחיית עמלק גם ב"צורתו העכשווית" ואז נזכה במהרה להקריב קרבן הפסח כהלכתו.
