בשעות הלילה יצא לדרכו מבצע חסר תקדים – מהלך צבאי רחב-היקף של ישראל נגד מתקני ההגנה והגרעין של המשטר האיראני. אך הדרך אליו הייתה רצופה במכשולים, מאבקי כוח, תיאומים רגישים והחלטות שהתקבלו בחשאיות מוחלטת. הפרשן הפוליטי עמית סגל חושף על מאחורי הקלעים.
הכול התחיל בנובמבר האחרון. זמן קצר לאחר בחירתו של דונלד טראמפ מחדש לנשיאות ארצות הברית, ובמקביל להפסקת האש בזירה הלבנונית, חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על הוראה בכתב – לקדם את אחת מתכניות העומק הביטחוניות הרגישות ביותר של מדינת ישראל.
מדובר היה בשיאו של תהליך שנמשך שנים, תהליך שבו נטלו חלק אלפי גורמים – מהדרגים המבצעיים בשטח ועד לראשי המדינה. ההכנות האינטנסיביות הגיעו לשיאן בלילה שבו הוצא לפועל המבצע.
עוד באתר:
היעד המרכזי: אישור אמריקני
האתגר המרכזי שעמד בפני הדרג המדיני לא היה מבצעי בלבד – אלא דיפלומטי. המשימה העיקרית: להבטיח שהממשל האמריקני לא יתנגד למהלך, וייתן את "האור הירוק" הנדרש לביצוע.
במשך חודשים התנהלו מאמצים חשאיים מצד נתניהו והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שכללו גם פגישות שלא פורסמו עד כה. אחת הפגישות המרכזיות הייתה בין נתניהו לטראמפ, שבה הדגיש ראש הממשלה בפני הנשיא: "Surprise is success" – הפתעה היא המפתח להצלחה.
לבסוף, הצליחו הצדדים להביא את וושינגטון לעמדה שבין "אפשור" ל"תמיכה".
ההדלפות שכמעט שיבשו הכול
אלא שדווקא בישראל התגלה גורם סיכון מובהק: פטפטת יתר והדלפות מתוך המערכת הפוליטית והביטחונית, שאיימו לחבל בתכנית. למרות החשש, הוחלט שלא להמתין עוד – והאור הירוק שניתן מארה"ב הפך להנחיה לצאת לפעולה.
המתקפה יוצאת לדרך – בלי ליידע את כל השותפים לקואליציה
בערבו של יום שני התקבלה ההחלטה הסופית, בתמיכתם של כלל ראשי מערכת הביטחון. באופן מעניין, ראשי הסיעות החרדיות – למעט יו"ר ש"ס אריה דרעי – לא היו שותפים לסוד. הם המשיכו לאיים באותן שעות על פירוק הקואליציה, מבלי לדעת שההיסטוריה עומדת להיכתב שעות ספורות לאחר מכן.
גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין היה בין הבודדים שידעו על המבצע המתקרב. ההבנה מה מתרחש מאחורי הקלעים אפשרה לו לסייע בגיבוש הפשרה הפוליטית – מתוך הכרה בכך שאין מדובר בעוד יום פוליטי רגיל.
