הנשמה התגלתה בחלום וזעמה: "לא מחלתי לך"

בפתח תוכנית "הפוך על הפוך" ברדיו "קול חי", פתח הרב משה בן לולו את השידור היום בסיפור מרתק שקרה השנה, בפסח תשפ"ה. "יש לי סיפור מדהים לספר", הכריז, "מאזינים יקרים, זה לא סיפור מלפני אלף שבע מאות שנה. הסיפור הזה קרה השנה, עם כל התיעודים, המקומות, הציונים, השמות והאנשים. אני לא מספר סיפורי בדיות, משתדל לא ליפול לפח, אבל זה סיפור בדוק". הוא קרא למי שיש לו מכר שנפטר – "אבא, אימא, סבא, סבתא, חברים" – להטות אוזן, שכן "פעולה קטנה שאנחנו עושים כאן חשובה כל כך, כל כך, כל כך בשמיים, אפילו לצדיקים גדולים מאוד".

הרב הסביר את חשיבות המעשים: "אפילו לצדיקים, מי מדבר עכשיו על תיקונים לחוטאים או לאנשים שעברו עבירות קשות ושהשאירו ילדים מחללי שבת? מדברים פה על אנשים שבראייתנו הם בגן עדן הכי עליון בעולם, ובכל זאת הם רוצים עוד, עוד, עוד. הטוב הוא אין סוף, אז כל צדיק נכווה מחופתו של חברו, וכל אחד רוצה לעלות ועוד לעלות". הוא הדגיש: "הנפטרים לא יהללו י-ה, ולא כל יורדי דומה, ואנחנו, החיים, נברך י-ה מעתה ועד עולם. כל העולמות למעלה תלויים בנו. כל מוצא פינו משנה לטוב או לרע".

הסיפור, שמצא הרב בעלון "השגחה פרטית". הסיפור עוסק בר' עוזר בן ר' שלום קליין, זכרונו לברכה. "לפני השואה היו לו אישה וילדים ובמלחמה איבד את כל משפחתו ונותר ערירי. בן אדם אחרי חמש שנות מחנות, כנראה שלד עצמות ושבור לגמרי, מוצא את עצמו גלמוד, מיוסר. הוא נפטר בשנת תשמ"א, כ-44 שנים בערך, ערירי, ללא מי שיאמר קדיש או יזכור". הרב הסביר: "כשאני אומר יזכור, זה לפי האשכנזים שמזכירים שמות נפטרים בחגים. לספרדים אומרים אשכבה, אבל נאמר יזכור כי הסיפור על אשכנזים, למרות שהכוונה זהה".

עוד באתר:

מזל טוב

אתם בחרתם: 'זמר השנה' הוא שמוליק סוכות

המצעד השנתי

"לאן הגענו? אבדה הבושה?"

"מטרללים את החתונות; זה הורס לחלוטין את הבחורים": צפו

פנחס בן זיו

צפו בדברים

נתניהו מתחייב: "עזה תפורז, בדרך הקלה או בדרך הקשה"

שלמה ריזל

צפו

כשצריך לטפס 8 קומות: 'ברדק' במערכון משעשע לסוכות

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

הסיפור ממשיך עם אב בית הדין של סעליש, הגאון רבי שלום קליין, שסיפר כי הם קיבלו על עצמם לומר יזכור לר' עוזר בכל המועדים, כולל נתינת צדקה לעילוי נשמתו. "יש עניין גדול בנתינת צדקה עבור הנפטר", ציין. "ר' עוזר תרם את דירתו להקמת ישיבת 'בית הלל' בבאר שבע, אמר 'קחו את הבית, תנו לי חדרון קטן בישיבה עם מיטה, אוכל עם הבחורים ואתפלל איתם'. בכסף בנו את הישיבה, והוא גר שם, התפלל שעות – שחרית ארבע-חמש שעות, עד שמגיע זמן מנחה".

הרב תיאר: "הוא היה חלק מהנוף, ידעו שזה יהודי גלמוד, ניצול שואה. מי יכול להבין נשמה כזו? איפה מחשבותיו? איפה דבקותו עם השם? צדיק גמור". עם זאת, סיפר על בחור שובב בשם דוד, שהציק לר' עוזר, והלה שתק. "בשנת תשמ"א הלך לעולמו ר' עוזר", המשיך. "44 שנים אחרי, השנה, בשביעי של פסח, הרב שלום קליין חלה קשה, עד פיקוח נפש, ונכנס לחדר ניתוח בהדסה עין-כרם. למרות הייסורים, ביקש להגיע לבית הכנסת של בית החולים לאמירת יזכור. הוא היה מסוחרר ושכח להזכיר את ר' עוזר – 67 שנים הזכירו אותו, וזו הפעם הראשונה ששכחו. 'מאוד כאב לי ששכחתי', הוא אומר".

המעגל נסגר כשפגש רב חסידי מסאטמר בניו יורק, שסיפר על אברך מבוגר, הלא הוא רבי דוד, אותו שובב מבעבר. "באותו שביעי של פסח הוא חלם חלום מרטיט", סיפר הרב. "ר' עוזר הופיע, רגליו החרוכות מהשואה נראו ממש כמו במציאות, ואמר: 'אתה פגעת בי ואני לא מחלתי לך. אם תזכיר אותי ביזכור ותיתן צדקה לעילוי נשמתי, יהיה לך תיקון'. רבי דוד ביקש סליחה בדמעות, וסיפר זאת בקהילת קריית יואל". הרב התפלא: "מה יכול להיות לבן אדם כזה בעולם? אין לו עבירה אחת – איבד משפחה, עבד במחנות, תרם את ביתו, התפלל שעות. מבחינתנו, הוא במקום הכי גבוה, אבל הנפטרים משתוקקים למעשים שלנו. רק אנחנו שקועים בבעיות, חושבים שברכות באזכרה מספיקות, אבל זה לא הולך ככה".

האזינו לסיפור המרטיט במלואו בפתח תוכנית 'הפוך על הפוך' בהגשת הרב משה בן לולו ב'קול חי':