במהלך תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב, נהוג בעם ישראל להימנע מאכילת בשר ושתיית יין כאות אבלות על חורבן בית המקדש. אך מה דינו של בשר שנותר מסעודות השבת – האם מותר לאכול אותו לאחר צאת השבת?
הגאון הרב ברוך שרגא, השיב בהרחבה בתוכנית 'ברוך שאמר' לשאלה נפוצה זו ומרחיב ביסודות ההלכתיים והמנהגיים שבבסיסה. לדבריו, המנהג הרווח בישראל הוא שלא לאכול בשר החל מראש חודש אב ועד לתשעה באב, בין אם מדובר בבשר בהמה ובין אם בבשר עוף. גם תבשיל שהתבשל בו בשר – כמו מרק עוף – נכלל באיסור, ומותר רק במקרים חריגים כגון חולים או ילדים קטנים.
"ידוע, מנהג עם ישראל הקידושים שלא אוכלים בשר מראש חודש אב", מסביר הרב שרגא. "וזה לא משנה אם זה בשר של בהמה או של עוף, כיוון שגם בשר עוף נקרא בתורה בשר, כמו שמצאנו בשליו שאכלו בני ישראל במדבר, שהתורה קראה לו 'הבשר עודנו בין שיניהם'."
עוד באתר:
הרב מביא את דברי הטור והרמב"ם על מנהגי האבלות בתקופה זו, ומדגיש שבשבת – כולל שבת שחל בה ערב תשעה באב – אוכלים בשר ושותים יין ללא סימני אבלות.
אך השאלה נוגעת דווקא לשאריות: כאשר בישלו בשבת כמות גדולה של בשר לכבוד האורחים אך בסופו של דבר נשאר אוכל – האם מותר לאכול את אותו בשר לאחר צאת השבת? כאן נכנסת הדילמה ההלכתית. מצד אחד, האוכל בושל והתירו לאוכלו בשבת; מצד שני, כעת אנו מצויים בתוך תקופת האיסור. הרב מציין שהגמרא הסתפקה בשאלה דומה לגבי בשר שהיה מותר במדבר ונאסר בכניסה לארץ – והשאלה נותרה ללא הכרעה (תיקו). הכלל הוא שבמקרה של ספק באיסור דרבנן – הולכים לקולא, אך יש דוגמאות לכך שהאיסור חוזר גם על דברים שהיו מותרים.
לדוגמה, אוכל שבושל על ידי גוי עבור חולה בשבת – מותר היה לחולה לאוכלו בשבת, אך נאסר עליו לאכול מהשאריות במוצאי שבת בגלל איסור בישולי גויים. וכן, פירות מדמאי שנאמר עליהם על ידי עם הארץ בשבת שהופרשו מהם תרומות – מותר לאכול מהם בשבת, אך במוצאי שבת יש לעשרם שוב.
מכאן לומד הרב שלמרות שהאוכל הותר בשבת, אין זה בהכרח מתיר את השימוש בו לאחר השבת. עם זאת, קיימים פוסקים שהתירו לאכול משיירי הבשר במוצאי שבת, במיוחד אם מדובר בקיום סעודת מלווה מלכה – סעודה רביעית, שהיא עצמה בגדר מצווה.
"יש בספר בני יששכר שהוא כותב שכל מה שנשאר מהבשר בסעודת שבת, מותר לאכול אותם במוצאי שבת", מציין הרב. "למה? שאם נגיד שאסור לאכול אותם במוצאי שבת – זה יגרום שימנע מלכבד את השבת. ואסור למנוע מכבוד שבת".
גם הגאון המקובל רבי חיים פלאג'י זי"ע בספרו 'מועד לכל חי', וכן הגאון ה'אדרת', כתבו שמותר לאכול בשר בסעודה רביעית. אך יש להבדיל: מי שרגיל לאכול בשר בסעודה רביעית במשך כל השנה – רשאי להמשיך גם במוצאי שבת חזון. מי שאינו רגיל – לא יקל בכך כעת.
"לכן להלכה, מי שרגיל בכל השנה לאכול בשר בסעודה רביעית – מותר לו גם במוצאי שבת חזון", פוסק הרב שרגא. "אבל מי שלא רגיל, ורק עכשיו רוצה להקל – שלא יקל בזה. ובכל מקרה, יש הרבה שיסמוך עליהם אם אכל מהשאריות, כל עוד לא בישל בכוונה מרובה מראש."
בנוסף, מתייחס הרב למקרים של סעודת מצווה שבוטלה ברגע האחרון – כמו ברית מילה שלא התקיימה בגלל צהבת בתינוק. במקרה כזה, לדבריו, עדיין מותר לאכול מהאוכל שהוכן: "הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כותב, שמכיוון שהתכוונו למצווה, ואירעה מניעה שלא תלויה בהם – נחשב כאילו קיימו את המצווה. ולכן זו סעודת מצווה ומותר לאכול בה בשר".
לסיכום, הרב שרגא ממליץ למי שאינו מתכוון להשתמש מיידית בשאריות הבשר – להקפיאן ולשמור לאחר התשעה באב, אלא אם מדובר בילדים קטנים או חולים שיכולים לאכול. ומי שרגיל לקיים מלווה מלכה בבשר – מותר לו להמשיך גם במוצאי שבת שבתוך תשעת הימים.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
