
במהדורה המרכזית, התארחו הערב (ראשון) הפרשנים אריה ארליך ואלתר גרובייס לשיחה נוקבת על משבר חוק הגיוס, המפלגות החרדיות והיחסים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. השיחה התמקדה במתיחות סביב גזירת הגיוס, ביקורת על ההנהגה הפוליטית והצורך בשינוי גישה במגזר החרדי.
אריה ארליך פתח בהתייחסות למאמצי חבר הכנסת ביסמוט לפתור את משבר הגיוס, אך הצביע על הבעיה המרכזית: "אנחנו רואים רצון טוב אצל ביסמוט לפתור את המשבר. הבעיה היא עם בהרב מיארה, היא סימנה פיצוץ, היא רוצה התנגשות. מותחת את גבולות החוק עד לקצה, וחוטפת ביקורת אפילו מבג"ץ." הוא רמז כי התנהלותה של היועמ"שית מחריפה את המצב, ומקשה על מציאת פתרון לחוק הגיוס.
הלחץ של נתניהו והמפלגות החרדיות
עוד באתר:
ארליך וגרובייס דנו במערכת היחסים המורכבת עם נתניהו, שמנסה לגייס את תמיכת החרדים. "נתניהו מנסה לומר להם בואו תתמכו, נסחוב את הממשלה. מקווה שהפעם לא יפלו למלכודת הזו," אמר ארליך. גרובייס הוסיף: "נתניהו מזהה שאין לנו לאן ללכת. אבל לעשות אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה? זה לא חכם." מימרן ציין כי נתניהו טוען שהוא עשה הכל: "החלפתי רמטכ"ל, החלפתי שר ביטחון, קראנו לשימוע ליועמ"שית, אנחנו סוחבים זמן עם בג"ץ – מה עוד אני יכול לעשות?".
הפרשנים הדגישו כי המטרה המרכזית של המפלגות החרדיות היא הסדרת מעמד בני הישיבות, אך המצב הנוכחי לא מאפשר זאת. "לא הכל זה פוליטיקה, אנחנו במצב שבו עוצרים בחורים, וגם אם אין מה לעשות. אז זה מה שצריך לעשות, פשוט ללכת," אמר גרובייס, והציע צעדים נואשים כדי לשנות את המצב. ארליך הוסיף: "אנחנו צריכים להוביל למצב כזה, שחוק הגיוס הוא כאב ראש של נתניהו, לא שלנו. הוא צריך להפנים שכל עתידו הפוליטי מונח על כף המאזניים."
ארליך מתח ביקורת על התמכרות המפלגות החרדיות לשלטון: "ההכאה המרכזית על חטא – שהתמכרנו לשלטון. שכחנו מה הסיבה שאנחנו שולחים נציגים לכנסת, זה לא יבנה וחכמיה." הוא טען כי ההסתמכות על ממשלת ימין הובילה להתפכחות. מימרן הוסיף נופך רוחני: "אנחנו בקונספציה כי אנחנו תולים את זה בידי בשר ודם, מי שרואה את שלוש השנים האחרונות… שורה של דברים מוכיחים שמישהו מלמעלה בא ושם אותנו בפרופורציות הנכונות."
גרובייס סיכם בהגנה על הפוליטיקאים החרדים: "אני רוצה להמליץ יושר על הפוליטיקאים החרדים… המציאות שנכפתה עליהם בגלל ה-7 באוקטובר, זו מציאות בלתי אפשרית."
האזינו לפרשנות המלאה במהדורה המרכזית ב'קולל חי':