
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (ג’) את הדו"ח השישי בסדרת דוחות הביקורת על כשלי מלחמת חרבות ברזל, ובו ביקורת חריפה על תפקוד הדרגים המדיניים והאזרחיים — ובראשם הקבינט החברתי-כלכלי, משרד האוצר וראשי הממשלות בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד.
הדו"ח בוחן את פעילות הקבינט טרם המלחמה ובמהלכה, את ההיערכות הכלכלית לשעת חירום, את ניהול תקציבי המלחמה בשנים 2023–2024, ואת התפקוד של משרד האוצר והחשב הכללי בזמן אמת.
ירידה חדה בתפקוד הקבינט – פחות מ־10% החלטות לאורך 20 שנה
עוד באתר:
המבקר מצא כי הקבינט החברתי-כלכלי כמעט ושיתק בפעילותו: "קיימת ירידה חדה במספר החלטות הקבינט לאורך שני עשורים — בין 2003 ל־2023 פחת מספר ההחלטות בכ־90%," נכתב בדו"ח.
עוד נחשף כי השתתפות השרים בדיוני הקבינט בממשלות ה־36 וה־37 הייתה "חלקית, ובחלק מהמקרים מצומצמת", וכי מתוך 18 החלטות שהתקבלו בשתי הממשלות האחרונות – רק אחת עסקה ביוזמה לקידום מדיניות, והקבינט לא דן באף אחד מחמשת נושאי הליבה הכלכליים.
לפני המלחמה: נתניהו וליברמן לא נערכו לחירום – בניגוד להמלצות
הביקורת מצאה כי יושבי ראש הקבינט בתקופה שלפני המלחמה – שר האוצר בממשלה ה־36 אביגדור ליברמן וראש הממשלה בממשלה ה־37 בנימין נתניהו – לא עסקו בהיערכות לשעת חירום, למרות המלצות חוזרות של גורמי מקצוע ומבקר המדינה עצמו.
"הקבינט לא קיים דיונים בנושא חירום אזרחי, ולא ננקטו צעדים ממשיים להיערכות לקראת מלחמה או משבר רחב היקף," נכתב.
בזמן המלחמה: סמוטריץ' לא מימש סמכויות, משל"ט אזרחי לא הוקם
במהלך המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הוסמך לעמוד בראש הקבינט ולקבוע את סדר יומו — אך לפי הדו"ח, לא מימש את סמכויותיו ולא ניהל את הדיונים הנדרשים. גם ההחלטה על הקמת משל"ט אזרחי לטיפול בעורף לא יצאה אל הפועל.
לפי הדו"ח, הקבינט חדל להתכנס כבר בדצמבר 2023, וחבריו לא נפגשו שוב כדי לדון בהחלטות בנוגע לניהול החזית האזרחית. בסך הכול התקבלו רק ארבע החלטות בלבד מאז תחילת המלחמה, הנוגעות להיבטים אזרחיים של ניהול המשבר.
נתניהו לא התערב – והאחריות נותרה מיותמת
המבקר מדגיש כי על רקע השיתוק בקבינט, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב ולוודא כי מתקיים טיפול ממשלתי רציף בנושאים האזרחיים – אך לדבריו, זה לא נעשה.
"אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד," כותב אנגלמן.
ניהול כלכלי רופף: רזרבות חירום – אפס
בפרק הכלכלי של הדו"ח נמתחת ביקורת חריפה על משרד האוצר: לא הוקצתה רזרבה תקציבית ייעודית לשעת חירום, כפי שנדרש. אגף החשב הכללי דיווח בנובמבר 2023 על יתרת רזרבות של כ־30 מיליארד שקל, אולם אגף התקציבים מסר למבקר כי בפועל הרזרבה האפקטיבית הייתה אפס – כלומר, לא היה מקור תקציבי מיידי לשימוש בעת חירום.
כתוצאה מכך, נדרש משרד האוצר לאתר מקורות תקציביים מאולתרים לאחר פרוץ המלחמה, מה שהוביל לעיכובים בניהול הסיוע ובקבלת החלטות תקציביות.
המלצות המבקר: חיזוק מנגנוני החירום והחוסן הכלכלי
אנגלמן ממליץ כי שר האוצר יקיים בחינה תקופתית בהשתתפות גורמי המקצוע, במטרה לגבש צעדים שיחזקו את חוסנה הכלכלי של ישראל ויבטיחו את מוכנותה למצבי חירום עתידיים.
"יש לנקוט צעדים מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה ולחיזוק מחויבותה לפירעון חובותיה," סיכם המבקר.
























