אברך אחד ניגש לאחרונה לצדיק מטבריה הגר"ד קוק ואמר לו שהוא מרגיש שאיבד את ההרגשים ברוחניות מחמת איזה מעשים שעשה ומבקש דרך תשובה ודרך נכונה להחזיר לעצמו את המסלול הנכון בעבודת ה', וביקש עצה והוראה כדת מה לעשות.
בתחילה אמר לו הרב קוק, "אין לי תשובה על כאלה דברים… אי אפשר לענות את כל התורה על רגל אחת".
אך לאחר שהפציר כמה וכמה פעמים ברב, ואף אמר לו בדמעות "כתוב שצריך לילך על הצדיק ולבקש דרך, אני מבקש דרך מכבוד הרב, אני לא יודע מה לעשות", הרב קוק ניאות להשיבו על שאלתו וכתב לו מכתב.
עוד באתר:
לשון מכתבו: "זה סימן על חסרון תורה ועל תלישה מן המציאות, קודם כל ללמוד תורה כל היום, ומה שייך "לא יודע מה לעשות".
הרב הוסיף ואמר לו: "לכשתמצא לומר כי כאשר דבוקים בתורה כל היום, אף פעם לא מאבדים את העשתונות, ואין לנו שיור אלא התורה הזאת משוש חיינו ואורך ימינו".
מקורבי הרב מסבירים את פשר התשובה החריפה: "המתבונן מהצד חושב שיש בדברי הרב "פגיעה" בשואל, כיון שכתב לו באופן נוקב שהוא חסר תורה ותלוש מהמציאות, והמתבונן באמת יראה כמה דאגה יש כאן לשואל הנבוך, שכבר בטוח שאבד סברו ובטל סיכויו, וראה הרב שרק ב"תקיפות" אפשר להשיב לו את אבידתו".
