חריג: מעסיק שילם כ-250,000 ש"ח על צבירת חופשה

בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל–נצרת קיבל לאחרונה תביעת עובד בכיר שהתפטר וביקש לפדות 134 ימי חופשה שצבר לאורך תקופת עבודתו. למרות שבהסכם העבודה הוגבלה צבירת ימי חופשה ל־26 ימים בלבד, קבעה השופטת לובנא תלחמי סוידאן כי ההסכם שונה בהתנהגות, והמעסיק לא הוכיח שהעובד ניצל את חופשותיו – ולכן עליו לשלם.

העובד יזכה בפדיון ימי החופשה ובהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כך שסכום הפיצוי מגיע לכ־250 אלף שקל.

בתוכנית 'שטח משפטי' שוחח עו"ד יוסי ויצמן עם עו"ד שלמה ולר, מומחה לדיני עבודה, שהסביר מה עומד מאחורי הפסיקה, מה אומר החוק – ואיך על מעסיקים להימנע מתסבוכות דומות.

עוד באתר:

בחתונת נכדתו

האדמו"ר התייחס למצבו הרפואי: "לנצל כל רגע בעולם"

נתי קאליש

מאבק בנגע התאונות

1,200 דו"חות ו-5 נהגים מסוכנים הורדו מהכביש

גדי פוקס

רשמים מישראל

האדמו"ר בביקורת על הבחורים בישראל: "הפקרות מוחלטת"

נתי קאליש

למנוע ביטול תורה

המשפיע הקדים את ההילולא והלהיב את אלפי החסידים

נתי קאליש

“החוק לא מאפשר צבירה אינסופית – אבל המציאות המשפטית מפתיעה”

עו"ד ויצמן פתח בשאלה המרכזית: האם עובד באמת יכול לצבור ימי חופשה ללא הגבלה? עו"ד ולר השיב: “החוק מגביל אותנו. עובד יכול לצבור את ימי החופשה של אותה שנה, ובהסכמת המעסיק להעביר עד שבעה ימים לשנים הבאות. החוק רומז לנו ששלוש שנים זה הטווח המקסימלי שאפשר לצבור.”

אלא שהשיחה הופכת במהרה למורכבת יותר: “בתי הדין לעבודה הפכו את חובת ההוכחה למעסיק. אם אתה טוען שהעובד יצא לחופשה – אתה צריך להוכיח זאת. אחרת, הרישום בתלוש השכר נחשב ראייה.”

לדברי ולר, במקומות עבודה שבהם אין פיקוח הדוק, במיוחד במשרות אמון, הצטברויות של 200–400 ימי חופשה אינן נדירות, והן מתורגמות לסכומי עתק.

בפסק הדין: ההסכם היה כתוב – אבל לא יושם

השופטת תלחמי סוידאן קבעה כי למרות שבהסכם הופיעה מגבלה של 26 ימי חופשה, המעסיק מעולם לא אכף אותה ולא דרש מהעובד לצאת לחופשה בפועל.

“השופטת מתייחסת לשתיקה של המעסיק. לא הוכח שהמעסיק הגביל את העובד בצבירה או דרש ממנו לנצל את ימי החופשה”, מסביר ולר.

לשאלה אילו ראיות יכול מעסיק להציג, השיב: “מספיק אימייל שמבקשים מהעובד לצאת לחופשה, דוחות נוכחות, פנקס חופשה – כל דבר שמראה שנעשה פיקוח. אבל כשאין רישום ואין תיעוד – המעסיק נופל.”

ומה לגבי הסכמים קיבוציים?

עו"ד ויצמן שאל האם הסכמים ענפיים יכולים לשנות את כללי החוק.

עו"ד ולר השיב: “חד משמעית כן. הסכם קיבוצי הוא הסכם לכל דבר. אם נקבע בו שעובד יכול לצבור או לא יכול לצבור – זה מחייב. ולכן בענפים מוסדרים כמעט ולא רואים מקרים של מאות ימי חופשה.”

טיפ זהב למעסיקים: “תהיו מסודרים”

לסיום העניק ולר עצה פרקטית למעסיקים: “להיות מסודרים. לכלול סעיף ברור בהסכם העסקה, לעבור על תלושי השכר, לבדוק את הרישום. לא להשאיר הכול לרואי החשבון. פעם בשנה לעשות סדר.”

האזינו לשיחה המלאה מתוך התכנית 'שטח משפטי' המשודרת מדי יום שני בשעה 12:00 ב'קול חי':